תלות ואהבה בלי סוף

אני אוהבת אותו, אני תלוייה בו, מתקשה להתגבר על הגעגוע בין הפגישות, רוצה אותו כל הזמן. הוא, בניגוד ל"פסיכולוג המתעלל" בשרשור שלמטה, מקבל את זה בשלוות נפש (מתי תגיע שלוות הנפש שלי?....), מסביר שזה חלק מהתהליך, וטוען שלא צריך להיפרד מזה כל כך מהר, אלא "להישאר שם" כמה שצריך. חוכמה קטנה בשבילו, משימה בלתי אפשרית בשבילי. תמיד כשאני רוצה לברוח מרגשות קשים, הוא אומר לי "להישאר שם", אוף! כשקראתי על "הפסיכולוג המתעלל", קצת קינאתי. חשבתי שאם היה מגיב אלי כך, זה היה עוזר לי להפסיק לאהוב אותו. אולי זה לא טוב לטווח הארוך, אבל היה עוזר לי להתגבר. קשה לי מאוד, באמת. זוהר

שלום זוהר, אני דווקא חושבת שהתמזל מזלך, לפגוש מטפל סבלני ומקצועי, שאינו דוחק בך, וכמובן שאינו מנצל את רגשותייך לצרכיו. אל תקנאי במטופליו של המתעלל. הם אמנם לא מאוהבים בו, אך מן הסתם גם אינם יכולים להפיק מן הטיפול את המיטב. תני לעצמך את הזמן והמרחב הנחוצים, ונדמה לי שלא תצטערי. יום נעים ליאת