חסרת אסרטיביות

עובר עלי יום די מעיק. עובר עלי די הרבה בתקופה האחרונה ואני מרגישה שאני מצויה בעומס מתח כזה שאולי אני בשליטה ומתפקדת, אבל המתח התיש אותי והאנרגיה שלי ירודה. מה גם שהתחלתי לחרוק שיניים בלילה והיקיצה מלווה בתחושות לא נעימות. אני בעיקר רוצה לשאול על מה שארע היום בעבודה. אני עובדת כמזכירה (וגם סטודנטית) במשרד שבו יש שני עובדים נוספים. אפשר לומר שהבוסית שלי יושבת באותו משרד (עם מחיצה חלקית). היא מאזינה לרדיו, רשת ב' כנראה (סיקור חדשות, כמעט ללא מוסיקה). בתקופה זו, רוויה מתחים עבורי, אני לא יכולה להכיל את הרעש הזה שמושמע לכל אורח היום ומאוד מפר את שלוותי. לא הצלחתי לומר לה משהו, ניסיתי להגביר את מכשיר הרדיו בפינה שלי, אבל היא לא קלטה את המסר, וגם כנראה לא רצתה. לא מדובר באדם שאכפת לו מסביבתו או שהינו פתוח, טוב-לב... למה אני לא מסוגלת להעיר לה??? (אולי כי אני לא יודעת אם הבקשה שלי לגיטימית, או שאני שתלטנית מידיי..). תודה.

את יודעת מה? בעצם מה שהכי חשוב לך זה שיהיה לך שקט נכון? אז יש לי הצעה בשבילך, אני דוקא מעירה למי שמפריע לי עם רעש אבל זה באמת לא תמיד נעים כי לכל אחד הטעם שלו, ניסיתי פקקים לאזנים והאמת שזה פתרון של איכות חיים שאי אפשר לתאר, את יכולה לשלוט רק בעצמך ולנסות לעשות שלך יהיה הכי קל, תנסי, יכול להיות שזה יעזור לך, זה יעמעם את הרעש ועדיין תוכלי לשמוע טלפונים וכו, תנסי, לי זה עזר באותה סיטואציה....

פשוט לקום ולבקש, במקרה הכי גרוע היא תאמר לך לא... את לא מפסידה דבר.

שלום מיכל, אסרטיביות בקשרים הבין-אישיים שאנו מקיימים מאוד קשורה לתחושת הרווחה הפנימית. אני מתכוונת לכך שכאשר את מרגישה נינוחה, רגועה ו"מוחזקת" היטב בתוך עצמך, הרבה יותר קל להיות ברורה כלפי אחרים. אני יודעת שזה מתסכל מאוד, משום שדווקא כשקשה לנו "בפנים" אנחנו זקוקים ליותר הבנה והתחשבות "מבחוץ"...(אגב, את המצב הפרדוקסלי הזה אפשר לפגוש במגוון הקשרים נוספים, למשל - העובדה הפשוטה שקל יותר למצוא עבודה חדשה כאשר עובדים, ולא כאשר מובטלים). החדשות הטובות הן שכדאי לטפל בעצמך - בתחושת המתח, העומס וההתשה, מתוך הבנה שזה "ישתלם" גם בהיבט הבין-אישי. בינתיים, אני מאוד תומכת בהצעה של יפית, להשקיע ביצירת סביבה יותר נעימה עבור עצמך, וגם בהצעה של אין לי כינוי, לבדוק מה קורה כשמבקשים משהו בנימוס... בהצלחה, ובאיחולים להקלה קרובה, אורנה ראובן-מגריל