אשמה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי ליאת, מה שלומך? ראיתי שכתבת שעבר עליך שבוע עמוס. מקווה שעכשיו יותר רגוע... רציתי לשאול אותך אם את חושבת שיש מקום לאשמה בתוך טיפול. אני כמובן בטיפול ולא פעם המטפלת שלי מאשימה אותי שלא הבנתי נכון או שאני לא בסדר וכו'. האם המטפל צריך תמיד להיות אמפטי ומכיל או שלפעמים הוא גם צריך להיות תוקפני, כועס, מאשים? אני לא מוצאת את עצמי כשזה קורה... נורית
נורית יקרה תודה על ההתעניינות. אני בסדר גמור :-) השאלה שאת שואלת מעניינת וחשובה. התשובה הפשוטה (לפחות בעיני) היא שאין דבר כזה "מטפל צריך תמיד להיות..." מטפל טוב הוא מטפל המתאים את עצמו לצרכים של המטופל ונרתם למאמץ הטיפולי המשותף. נהוג לראות באמפתיה את אחד מכלי העבודה החיוניים של הפסיכולוג, אולם אין להעלות על הדעת מישהו שנקי מכשלים וטעויות. יש מי שרואים בכשל האמפתי אירוע מכונן בטיפול, היכול להביא בעקבותיו שינויים דרמטיים ממש (לשני הכיוונים). כשאת שואלת האם מטפל צריך לפעמים להיות תוקפני, כועס ומאשים, מתעוררת כמעט מייד תגובת רתיעה, שכן הללו מקושרים בדר"כ לעוינות וריחוק, ולאו דווקא לאמפתיה והכלה. מושג רווח יותר אצל פסיכולוגים הוא "קונפרונטציה", כאשר המטפל מעמת את המטופל עם אמירות או התנהגויות שלו באופן ישיר, מה שעלול להיחוות ע"י המטופל כסוג של תוקפנות. גם קונפרונציה נמצאה ככלי טיפולי יעיל, כאשר היא נעשית בתזמון הנכון. מטפלים, אגב, שונים מאד אלה מאלה בסגנון העבודה שלהם, ויש בהם רכים ועדינים, ישירים ומעמתים, וגם אלה שבאמצע... אני מזמינה אותך לחשוב, האם כשהמטפלת שלך אומרת שלא הבנת אותה נכון, אכן מדובר ב'האשמה'? האם יתכן שמדובר כאן בשחזור של מאבק כוח ישן, עם דמויות סמכות אחרות בעברך? בדרך כלל עניינים כאלה שווים בדיקה דווקא בחדר הטיפול. אני מציעה לך לנסות ולפתוח את התחושות המתעוררות בך מול אמירות 'נוקבות' כאלה שלה, ולנסות להתחקות אחר מקורותיהן. ספרי לנו אם יהיו תגליות מעניינות. לילה טוב ליאת
ליאת היקרה, קראתי את תגובתך בעיניין רב ואז הגעתי לפסקה האחרונה ופשוט... הפסקתי לנשום לכמה שניות... רציתי לצעוק לך "איך את יודעת? אני רק שאלתי שאלה תמימה." הייתי שמחה לשתף אותך אבל אני אמנע מכך כי זה ארוך, מורכב ואישי. שתדעי שקלעת בול! תודה לך, ליאת. אני עדיין בשוק. נורית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
