יש לי סיכוי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי סיכוי להנצל, אני יודע אני אוכל להתעורר, להתפכח אני אוכל עוד לדבר באהבה... על עצמי ועל ההיא ועל אישה כבר עכשיו אני פחות כועס וגל שקט של רגש מתפכח... אמא שרה הרבה בלילה, אמא כאן לידך כל הזמן אני מרגיש שמשהו משתנה... העייפות תחלוף, האור יעלה ואז אכיר אותך יקירתי ומייד תכירי את אותי תמיד פחדתי להשתגע, שהלב יקפא ויתרוקן... אבל עכשיו, כמו שאני יושב יש לי סיכוי להנצל, אני חושב
קראתי את המילים והיו לי כמה טעויות, משעשע להשוות.
איך אחרי שלא הייתי איתו בקשר יותר משלוש שנים, אחרי שעשר שנים הוא בכלל לא בקשר רציף איתי, איך הוא יודע את החולשות שלי, איך הוא יודע להגיד מה שיכאיב, מה שהכי יכאיב????? "במקרה שלך שני ההורים חולים, אין לך הרבה סיכוי להיות בריאה" בחירה חופשית, ההשפעה של הסביבה, הוא טועה, הוא טועה.
הוא אמר לי שלא מפריע לו שהוא היה לא מוסרי, שמוסר לא מעניין אותו. מההההההה??? איך אפשר לומר את זה, איך אפשר לחשוב את זה? איך בן אדם חושב יכול לחשוב ככה???? אני לא מבינה את זה, אני לא מבינה את זה.
אל תדברי, מילים הן מאום, הנצח בשתיקה... שתיקתנו תהיה יפה לבנה, כמו מוות כמו שמלת כלה. תני להם למצוא גיבורים אחרים. שוטים לא חסר אנחנו יודעים, בידור בכל מחיר ינבחו הכלבים, והכסף יצחק אין לו ריח. אל קצה העולם אקח אותך לקוטב הבדידות, זוהי סדום יולדה בואי נברח נברח, לפני שיהיה לפני שיהיה מאוחר.
שלום מ, אני יודעת היטב מהו הכאב שאת זועקת אותו, אבל אני לא בטוחה שהמשתתפים האחרים בפורום מקשרים בין ההודעות של מ, פלונית ו- היאמ. אולי תרצי להסביר יותר כדי לקבל תגובות מהמשתתפים האחרים, ובכל מקרה נוכל להמשיך לשוחח על כך באופן אישי. חזקי ואמצי, וכן - יש סיכוי להינצל, אורנה
יש בי צורך ילדותי שיבינו לבד... ומי שלא מבין לבד אולי לא ראוי לשתף אותו?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
