הרגלי אכילה

שלום בני בן 3.8 שותה בקבוקי דייסה בערב ובבוקר,כאשר מגיע מהגן אני מרגישה שזה פרויקט להאכילו, אני מאכילה אותו דרך אגב תוך צפייה בטלויזיה או אגב משחק שאני רודפת עם הכפית ומאכילה אותו, כאשר אחותו מגיעה אחריי צוהריים הם אוכלים ארוחת ערב ביחד ואין בעיה, במידה ולא אכל עם אחותו או לא הצלחתי להאכילו הוא שותה בקבוקי דייסה בלילה ובצהריים. יש לציין שינק עד גיל 1.2 , ויותר קל לו לאכול דברים רכים הוא רזה מאוד ופעיל אך איננו מורגל לאכול לבד, בגן הוא אוכל עם שאר הילדים כריך על פי דבר הגננת. אני מודאגת שמא אינו מקבל את כל אבות המזון או שהרגלי אכילה שלו לא תקינים מה עושים? בתודה ליאה

ליאה יקרה, אמהות יהודיות טובות אינן יכולות לשאת את הרעיון של ילד רעב. כמו שאת ודאי יכולה להבין בעצמך, העובדה שבגן בנך אוכל ככל הילדים בלי עניינים, יכולה לרמוז על משהו שהשתבש בבית. מסתבר שאנחנו, כאמהות, משפיעות ומעצבות במידה רבה את הרגלי האכילה של ילדינו. כשאת מאכילה אותו תוך כדי משחק או צפייה בטלויזיה, את למעשה מנתקת את הקשר הטבעי בין הרעב והחשק לאכול לבין הארוחה. נוסף על כך, כשנדמה לך שלא אכל מספיק, את ממלאה אותו בבקבוק דיסה. אם תעשי ניסיון קצר, ותצליחי להכניס שניים שלושה בקבוקי דיסה לבטנך שלך, תיווכחי מן הסתם לגלות שלא נשאר כבר הרבה מקום לשום דבר אחר. כדי שילד ייפתח למאכלים שונים ומגוונים (אגב, רוב הילדים שמרניים למדי, ומסתפקים במזון חד-גוני להחריד), עליו להתוודע אל תחושות הרעב הטבעי שלו, ולרצות לשכך אותן. לכן, אני ממליצה לך לחדול מן הנוהג בו את רודפת אחריו עם כפיות מזון, ולנסות לגייס את הרעב הטבעי לעזרתך. כשהוא חוזר מהגן הניחי לפניו את צלחת ארוחת הצהרים, נסי להזמינו לאכול באווירה נעימה. אם הוא מגלה התנגדות, סלקי את הצלחת ולכי לעניינייך. אל תדאגי יותר מדי, פשוט כי לא יקרה לו כלום. אחרי כשלוש שעות את יכולה להציע לו ארוחה קלה נוספת. אם אינו רוצה, לא להתעקש. אל תתני שום תחליפים (לא דיסה ולא חטיפים או ממתקים). נסי להתאפק ולחכות שיבוא אליך ויבקש משהו לאכול. זוהי שיטה שדורשת איפוק והתגברות, אבל היא עובדת. אגב, את בקבוק הדיסה אפשר להשאיר כפינוק אחרון לפני השינה, או כצ'ופר הבוקר. אשמח לשמוע איך הולך. בהצלחה ליאת

שלום מה לעשות אם הוא עומד על כך שהוא רוצה רק דייסה במקום אוכל?