לליאת- משהו משהו. טרם זכיתי למענה מפיך ואני מצפה..

http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/596/xFT/545468/xFP/545511

האופס אפילו גדול יותר, כי כתבתי לך עכשיו תשובה, והיא נמחקה לי... אז שוב: ראשית, אני מתנצלת על ששאלתך חמקה ממני. העומסים גדולים והזמן שלי לא נמתח בהתאם. ולעצם העניין - ככל שידיעותי מגיעות, אין דרך ליצפות מראש מי לא יצליח להיעזר בטיפול. נהוג להאמין שאצל מי שאינו מוטרד במיוחד ממצבו או מהתנהגותו (קורה לעיתים בהפרעות אישיות מסוימות, אך לא רק בהן), המוטיבציה לטיפול ולשינוי תהיה נמוכה יותר. במקרים כאלה המטפל עלול להיתקל בסלעים של התנגדות קשים לפיצוח. פעם קראתי בפורום השכן של ד"ר גידי רובינשטיין שזמן של שישה חודשים יכול לתת אינדיקציה 'האם הטיפול עוזר' או האם המטפל מתאים. בהיעדר המלצה ידועה אחרת, לא נותר לי אלא להצטרף להמלצתו של גידי. אני, אישית, לא אמליץ לאיש 'להרים ידיים סופית' כל זמן שהוא סובל. יש אנשים שצריכים להיות זמן רב מאד בטיפול, גם אם השינוי ממאן להגיע. לפעמים צריך להגדיר מטרות צנועות יותר, כמו למשל קשר ותחזוקה נפשית. עניין של השקפה. מתנצלת שוב על שחיכית לתשובה שאחרה. זהו, אני הולכת לישון. יסלחו לי האחרים. מחר עוד יום... לילה טוב ליאת