הילדה מפחדת

אני דוד לילדה בת 7 היא הבכורה אחיה בן 5 ואחותה בת שנה ו שבעה חודשים. רוב היום (אחרי בית ספר וגן) הם עם הסבתא כשההורים בעבודה. היא אומרת שהיא פוחדת מאוד להיות בשירותים לבד או להשאר בחדר לבד מצד שני ראיתי כבר אותה נכנסת לשירותים בעצמה. או נשארת לזמן מה בחדר לבדה ואח"כ נזכרת ואומרת שיבואו להיות איתה. ההורים אומרים שאם היא אומרת שהיא מפחדת אז הם מאמינים לה הם גם מאמינים שזה יחלוף מעצמו (האמא אומרת: גם כשאני הייתי קטנה פחדתי מכל מיני דברים) ועושים את מה שהיא רוצה. מבקשים מהאח הקטן(5) (כשהם לא נימצאים, אני לא יודע מה קורה כשהם נמצאים) שיכנס איתה ואז במקרה שאני הייתי נוכח בו היא פשוט נשארה עוד ועוד בשירותים. כמו שאני מרגיש זו מניפולציה ובכך שהם משתפים איתה פעולה זה יוצר מצב גרוע. מה ההורים אמורים לעשות?

ערב טוב, ילדים אכן לומדים, בחוכמתם, שחרדה היא דרך נפלאה לגייס הורים טובי לב ורחומים, לטובת בונוסים והקלות. לפעמים תשומת הלב הזו היא כל מה שהילד זקוק ברגע נתון, והורים נבונים יכולים להעניק אותה באופן ענייני, בלי לעשות עניין גדול מהחרדה. במקרה שאתה מתאר, ההורים פתרו את העניין בכך שהם מגייסים "אח תורן" למשימה. זה לא נראה לי סיפור גדול, לפחות כל עוד הקטן אינו מתלונן. אם הילדה תנסה לכבוש עוד ועוד הטבות מיותרות, אני מניחה שההורים יתעוררו בעצמם, וירגישו שמשהו כאן אינו תואם. כרגע, זה לא נשמע מדאיג. כל הכבוד על תשומת הלב שאתה, כדוד, מקדיש להתנהגותה. נראה שפיתחת השקפה חינוכית בריאה. נסה לשמור עליה עד שיגיעו ילדיך שלך :-) לילה טוב ליאת