מקום מגורים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/02/2006 | 22:14 | מאת: רונה

אני טוענת שמקום המגורים שלי גורם לי לדיכאון, חוסר יכולת לעשות משהו פרודוקטיבי, מצב רוח קודר כל הזמן. ואם רק הייתי עוברת לעיר גדולה הכל היה שונה. גרתי בעבר בעיר גדולה והרגשתי נהדר. בעלי אומר ששינוי מקום מגורים לא אמור להשפיע עד כדי כך, ומקום המגורים שלנו הוא תירוץ אצלי כדי לא לעשות כלום. האם יכול להיות שמקום מגורים באמת יגרום לאדם להיות ב"דיכאון" במשך שנים, או שזה באמת תירוץ? האם ייתכן שמעבר באמת ישחרר אותי ויחזיר לי את שמחת החיים?

13/02/2006 | 23:28 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב רונה, לדיכאון דינמיקה משלו. לפעמים היא מוצקה ועובדתית, ולעיתים חמקמקה ומעורפלת. לפעמים, בגלל הנסיבתיות, אנו יכולים לשייך את התפרצות הדיכאון למשהו קונקרטי כמו מקום מגורים או מקום עבודה. לפעמים, אגב, הם באמת מדכאים, חייבים להודות. העובדה שהיית מאושרת בעיר הגדולה יכולה להיות קשורה, גם היא, לדברים אחרים, שאת משייכת -אולי בטעות ואולי לא - לעיר הגדולה. אנשים במשבר נוטים להתרפק בגעגועים על עברם, ולשכוח שגם אז היו קשיים ובעיות. יתכן שמעבר לעיר יעורר אותך ויחזיר לך את תחושת המסוגלות והשמחה, אבל מאד יכול להיות גם שלא. אני מציעה לך לנסות ולבדוק (עם עצמך, עם חברה קרובה או אולי בטיפול) מהן הסיבות האמיתיות ל'שביתה' שגזרת על עצמך. ברוב המקרים מתברר לנו שמדובר בגורמים תוך-נפשיים, ופחות בגורמים חיצוניים לנו. בכל מקרה, מול הטענות של בעלך, תמיד תוכלי להזכיר את הסיפור החביב על עכבר העיר ועכבר הכפר, שנכנסו לדיכאון עמוק כאשר נתלשו מסביבתם הטבעית, ושבו לחיים עם שובם לביתם הישן והמוכר. זה טיעון גורף שישאיר אותו חסר מילים :-) יש לך עבודה ! בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית