מעבר לכתה א

שלום רב, בני בן 6 אמור לעלות לכתה א' בשנה הבאה. הוא מכיר את כל האותיות ,פותר בעיות בחשבון מתעניין במדע ורוצה ללמוד דברים חדשים. מתחילת השנה הנוכחית נמצא בטיפול פסיכולוגי (פעם בשבוע) וטיפול שפתי (בעיה "ברמות הגבוהות"). הוא די ילדותי לגילו, כועס ומתוסכל בקלות. הפסיכולוגית שלו ייעצה לי לגשת לאיבחון למרות שבסופו של דבר אנו ההורים נחליט לגבי שנה הבאה. את הכעס והתיסכול אני מכירה מבעלי, חמתי וסבתו של בעלי. האם שנה נוספת בגן תהפוך את בני לילד שמח ולא מתוסכל גם אם זה טבוע בו מבחינה גנטית? זאת שנה שניה של בני בגן חובה (נכנס בגיל 4.5) אם אשאירו שנה שלישית יהיה מתוסכל ומשועמם עוד יותר. יש לי גם בת צעירה מבני בשנה וחצי שאמורה לעלות לכתה א' בעוד שנתיים. איך ירגיש בני (הבן הבכור והבוגר מבחינתו) אם יעלה לכתה א' באותה שנה כמו אחותו? אני מודעת לכך שבאם ויש בעיות רגשיות המעבר לכתה א' קשה יותר כי יש יותר דרישות מצד שני שנה שלישית בגן תהווה תסכול גדול יותר לבני. מה דעתך? האם כדאי שיעבור אבחון? בכל מקרה לא אשאיר אותו בגן. לא אוכל להעלות את בני לכתה א' באותה שנה עם אחותו הקטנה. בברכה

יעל שלום, מטרתו של האבחון היא להבהיר מה רמת בשלותו הרגשית של בנך ועל פי זה לקבל החלטה (בהנחה שמבחינה קוגנטיבית הוא אכן בשל לעלות לכיתה א'). ישנן כאן כמה שאלות משנה: א. האם בנך הינו יליד החודשים אוקטובר עד דצמבר? (או אז תהיה נטיה , במידה והאבחון יתמוך בנושא של חוסר בשלות, להשאירו שנה נוספת בגן) ב. מה השיקולים ומה דעתה של הפסיכולוגית שלו? (היא הרי מכירה אותו טוב יותר ויכולה להביע דיעה המבוססת על היכרות של כמה חודשי עבודה איתו). את בהחלט צודקת שזה לא בריא שבנך וביתך יהיו באותו גן ובאותה כיתה א', אך ישנם גם פתרונות ביניים, כגון להחליף לבכור גן. אני נוטה לחשוב שאבחון יוסיף מידע ויעשה את ההחלטה קלה יותר, ואולי אף יתמוך בנטיית ליבך - שבנך יעלה לכיתה א'. בהצלחה, גדעון