שימוש מופרז בדימיון

לצוות היקר שלום ברצוני להפנות אליכם שאלה שאני לא מבקש עליה אכבחון מדויק, אך לפחות ניסיון לאבחן. אני בן 25 סובל מאז שאני מכיר את עצמי מOCD ברמה נמוכה (אני לא מטופל ואני מסתדר עם זה ) בנוסף לכך בשנים האחרונות אני סובל מאיזשהו דכאון-דיסתימה וקשיים בריכוז ובחשיבה מעמיקה, שעל תופעות אלו לא קיבלתי אבחון מדויק מאף פסכיאטר מתוך 3 שביקרתי אצלם, ואף התרופות לא השפיעו עלי. מה שנוסף בשנים האחרונות והחמיר עם הזמן - אני כל הזמן משתמש בדמיון בכדי לחוש דברים או להבין דברים יותר טוב, או לשחזר מקרים שהיו. למשל אם אני צריך לדעת משהו חשוב שאדם אמר לי לפני כמה חודשים ואני לא זוכר במדויק מה, ואני מתלבט בין שתי אפשרויות, אני אדמיין את אותו אדם אומר לי את האפשרות שבה אני רוצה יותר להאמין וכך אני בא לתחושה טובה יותר. ובכלל בכדי להבין כל מיני דברים, אני לעיתים קרובות מנסה לדמיין את ההתרחשות שלהם פיזית, וכך לחוש יותר את ההבנה. אודה לכם מאוד מאוד, אם תתיחסו בצורה ישירה לגורמים האפשריים בשימוש המוגזם והמוזר, בדמיון.

שלום איציק, המאמץ לשחזר בחשיבה אירוע מסוים, על-מנת להיות בטוח מה קרה, אופייני לקומפולסיות של בדיקה. לאור זאת, אולי כדאי לטפל ב- OCD, למרות רמתו הנמוכה? בברכה, אורנה ראובן-מגריל

תודה רבה על תשובתך המהירה. אני בהחלט מקבל ומבין אותה, אבל הענין שזה לא רק בניסיון לבדוק מה קרה, אלא בכלל שימוש בדמיון ע"מ להגיע לסיפוק כאילו כך קרה. כמו שבסרט או בספר דמיוני אדם נהנה כאשר הוא חווה ריגושים למרות שהוא יודע בסתר ליבו שלא מדובר בהתרחשות אמיתית. אך סרט או ספר זהו דבר בריא, אך מה קורה במקרה שאני משתמש בחוש הדימיון ככלי לחוות תחושות למרות שאני יודע שהם לא התרחשו, אלא רק לספק את הדחף בדמיון ב"כאילו". לדוגמא אם כמעט אפסיד אוטובוס לאירוע חשוב, למרות שלא הפסדתי, אני מסוגל לקבל דחף לדמיין עצמי מפסיד את האוטובוס וההשלכות של זה. האם זה גם יכול ליהיות חלק מה- OCD??? תודה רבה