לליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ליאת, התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני שנה וחצי. התחלתי טיפול בעקבות דיכאון מאוד מאוד קשה. במהלך הדיכאון המטפלת היתה הדבר היחיד שהחזיק אותי בחיים. היום אני כבר לא בדיכאון תודה לאל. ובתקופה האחרונה, כבר כמה חודשים, אני פשוט לא יכולה לסבול את המטפלת שלי. אני מנסה להמשיך בכל הכוח. אבל יש בי התנגדות איומה לכל התהליך הזה שנקרא טיפול פסיכולוגי. היא מצידה מאוד נחמדה. אני מרגישה ממש במילכוד. מה דעתך? נטלי
שלום נטלי, לפעמים טיפול באמת ממצה את עצמו. אבל את מדברת על מטפלת נחמדה מאד, שמשום מה מעוררת בך רגשות של סלידה והתנגדות. איכשהו, זה נשמע כמו משהו שמחייב בדיקה מעמיקה, ולאו דווקא כמו עבודה שהסתיימה באופן טבעי. משהו כאן עדיין לא פתור. לא מעניין אותך לבדוק מדוע את לא סובלת את מי שהשיבה אותך לחיים? לטעמי את עשוייה להרוויח מעיבוד נוסף של היחסים ביניכן. אומץ ! אומץ ! :-) ליאת
היי ליאת, אתמול בלילה נכנסתי לפורום וראיתי שהתייחסת לכל ההודעות חוץ מלהודעה שלי ולא הבנתי למה. אני שמחה שהגבת. אני אנסה להסביר מעט יותר. כשהייתי בדיכאון יצאתי מהמיטה רק כדי ללכת לפגישות איתה. וגם זה לא תמיד. היא היתה מדהימה, באמת. היום כשאני כבר לא בדיכאון ויש לי קצת יותר כוח ובעיקר כוח להתנגד. הרבה דברים לא מוצאים חן בעיני. היא מפספסת אותי כל הזמן. היא באמת מקסימה ומאוד משתדלת. הנושא מדובר כבר שלושה חודשים. ברור שלא השתמשתי במילים "אני לא סובלת אותך" אבל אמרתי לה מה שאני לא אוהבת ואיפה היא מפספסת אותי. אני לא מצליחה לעבור את השלב הזה. כבר שלושה חודשים כל פגישה רק על זה אנחנו מדברות. אולי הגיע הזמן להתייאש? אני מודה לה מאוד. אבל גם קשה לי מאוד. שיתפתי אותה בהתלבטות שלי והיא אמרה שהתהליך שאנחנו עוברות עכשיו הוא מאוד מאוד חשוב. אני רוצה לנוח. נטלי