איך לעזור לדודה שמצבה מדרדר מדחי אל דחי?

דודתי לוקה במחלת הדיכאון-דיכאון מז'ורי יש לציין. כבר חצי שנה. היו לה בעבר תקופות של דיכאון בינוני שהיא יצאה מהם אך הפעם המצב מדרדר ביותר. היא לא אוכלת, לא ישנה, הקיבה שלה הצטמקה עד שקשה לה לעכל מכסת אוכל נורמטיבית. היא נהייתה צל מוזלמן מהלך. היא לא מעוניינת בכדורים אנטי דכאוניים ובנטילת כדורים בכלל. היא סובלת מבעיות בכיס המרה וחוששת להבדק אצל רופא. היא מטבעה אשה אנרגטית וכיום היא כבויה, רפויה, בוכה לעיתים תכופות, שוכבת כל העת במיטה ומשוחחת על מוות ועל רצונה למות. היא עושה טובה שהיא נוטלת ויטמינים שבעלה מרסק לה- מידי פעם אך לא בעקביות. הרופאים טוענים שבקצב הזה מהר מאד יאשפזו אותה בבית חולים. אני מבינה שלא ניתן לכפות על אדם טיפול אך אם הוא מאיים בהתאבדות והוא מצוי במצוקה קשה ונואש האומנם אין דרך לסייע לו לצאת מהבועה שלו? הייתי שם במחלה הנוראה הזו ואני מזדהה וכואבת עמה בכל לבי ואני מאד רוצה לעזור לה לצאת מזה. אך באין לה כלים איך אוכל להגיש לה אותם כאשר היא מסרבת להאחז בכל עוגן הצלה שמציעים לה? מה עלי לעשות על מנת למצות את שלל האפשרויות העומדות בפני?

ערב טוב, קשה מאד לראות אדם באומללותו, במיוחד כאשר אנו יודעים שניתן לעזור לו. אדם מבוגר הוא הריבון המוחלט על גופו ועל נפשו, ואין אפשרות לכפות עליו טיפול פיזי או נפשי בניגוד לרצונו. ובכל זאת, הפחד להיבדק ע"י רופא, יכול אולי להעיד על כך, שלמרות ההצהרות הגלויות על רצון למות, קיים בכל זאת גרעין פסיכולוגי השואף לשרוד. אפשר לבקש מהאנשים שהיא אוהבת במיוחד, לבוא אליה, לשוחח עמה, ולכוון אל אותו גרעין קטן הרוצה לחיות. כיום ישנם פסיכיאטרים העורכים ביקורי בית. יתכן שמפגש עם דמות טיפולית-סמכותית דווקא בסביבה הבטוחה של הבית, תאפשר לה לשקול ביתר אהדה פתרונות אפשריים ודרכי טיפול רלוונטיות. מקווה שיימצא פתרון במהרה. ליאת