לליאת כנסי בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ליאת, קראתי את תשובתך שלך ושל גדעון,אכן התחלתי את הטיפול בדצמבר וציפיתי שתיהיה התקדמות כי חודשים נראים לי כמו המון זמן בשביל טיפול פסיכולוגי,למרות שאני שומעת שאנשים הולכים שנים לטיפול. אני נמצאת למזלי ב"ידיים טובות"המטפלת נורא סבלנית ואמפטית,וגם היא תמימת דעים עם גדעון ואיתך(סיפרתי לה על פניותי לפורום). למרות שהכל טוב ויפה הטיפול קצת מעיק עליי מבחינה רגשית,גורם לי לבכות המון כי אחנו מעלות דברים שקשורים גם במשפחה שלי,באקס המיתולוגי וכו.... על האירוע עצמו אני עדיין לא מוכנה לדבר לא בגלל שאני לא פתוחה למטפלת שלי אלא בגלל שאני לא רוצה לגרום לעצמי להיזכר והמטפלת גם לא לוחצת עליי יותר מידי. לפעמים אני חושבת שכבר אין טעם לחשוב על לימודים באוניברסיטה,כי אני מרגישה שזמני תם וזה מאוחר מידי,אני בת 24 יקח לי שנה-שנתיים לגמור בגרות,פסיכומטרי אז אני כבר אהיה בת 26 עד שאני אסיים תואר ראשון זה עוד 3-4 שנים,מה שאומר שאני יהיה בת 30 ויהיה לי יותר קשה למצוא עבודה(ככה אני חושבת,אולי אני טועה)למרות ששמעתי על אנשים שהלכו ללמוד גם בגיל מאוחר,אני סקפטית אם אני אצליח.אני כבר בשלבים שאני עומדת להיכנע לוותר על לימודים. אני כולי תקווה שיהיה לי יותר קל עם הטיפול כי ברגע שזה יקרה אולי אני אשנה את הגישה שלי אבל בינתיים אני במצב לא הכי טוב. אשמח אם תגיבי חן
אני רק יכולה להמליץ לך משהו בהקשר הלימודי (אני אשאיר את הפן הפסיכולוגי לליאת..)בקשר להשלמת הבגרויות- לדעתי תעשי מכינה באונ'. נראה לי מיותר ללמוד לבגרויות... מכינה שנה ואז בגיל 28/29 תסיימי.לא הכי נורא שבעולם...
חשבתי על זה אבל לא נראה לי שאני אתקבל למכינה,יש לי 11 שנ"ל ואין לי ציון בגרות אחד אפילו. אני אפילו לא מנסה כי אם אני אקבל תשובה שלילית זה ישבור אותי. תודה לך בכל אופן חן
לחן היקרה, כמה את קשה כלפי עצמך... את עברת דבר נורא ואיום. תנסי להיות קצת יותר סלחנית כלפי עצמך. חודשיים של טיפול זה ממש לא הרבה. זה שלב ההכרות. אני בטיפול שנה וחצי ויש עוד עבודה רבה לפני. אל תתייאשי, תמשיכי. את חייבת את זה בשביל עצמך. מגיע לך. מגיע לך הטוב ביותר. כל מה שאת מאחלת לעצמך. תניחי לעצמך קצת. כל החיים לפנייך. את תספיקי הכל. מי אמר שצריך לסיים תואר ראשון בגיל 25? אני בת 25 בתחילת התואר. אז מה? לאן את ממהרת? תהייה חזקה. אני שולחת לך רשת תמיכה. וחיבוק דוב. אל תוותרי. וכן, אני יודעת שלפעמים זה מאוד קשה. מגיע לך הטוב ביותר יערה
יערה יקרה, תודה על העידוד ועל המילים החמות,אני שולחת לך חיבוק חזרה :-) אוהבת חן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
