קצת על היחס בין גוף לנפש-מזווית אישית..

אמנם הנושא מאד גדול ומלא אספקטים וצדדים וכמובן מאד מעניין, רציתי להתייחס, במילים בודדות, למתרחש אצלי. אחרי כל טיפול, כל פגישה עם הפסיכולוגית, אני מרגישה עייפות, ולאחר שעה-שעתיים מתחילה להרגיש מותשת..

אחרי שעתיים מותשת ומה אחר כך? אני מתייחסת כי התחושה הזו כל כך מוכרת לי. גם אני יוצאת מותשת מהפגישות (האמת שבהתחלה הייתי יוצאת גם עם שרירים תפוסים - באמת - מהמתח שבו הייתי יושבת בפגישה) עד כדי כך שבא לי להשים את הראש וממש לשקוע. אני גם "נטחנת" במחשבות (לפעמים פרודוקטיביות) יום או יומיים אחרי הפגישה אבל במשך השבוע הכל דועך ולרוב גם מתפוגג לקראת הפגישה הבאה. רוטינה גרועה שלא תורמת הרבה להתקדמות.

שלום בנות, תודה על ההתבוננות המעניינת והמדייקת במה שקורה לנו אחרי פגישה טיפולית. זה באמת יכול להיות מאמץ רגשי גדול (גם למטופל/ת וגם למטפל/ת). כדאי לדבר על התחושות האלה בפגישה הבאה, כי הן משמעותיות גם ברמת התכנים שעולים וגם מבחינת הקשר הטיפולי. בברכה, אורנה ראובן-מגריל