שאלה לליאת

שלום ליאת יש לי אחיין בן שנתיים, כבר מספר חודשים שהוא בגן ,עד השעה 12.00. בימים האחרונים הוא נשאר עוד שעה וחצי בגן (הורים עובדים...). כבר כמה ימים שהוא אוכל ממש מעט, מסרב שיחליפו לו חיתול, מתעורר בבכי, היום הוא לא רצה ללכת לגן . סך הכל, הוא ילד חכם ומפותח לגילו, וגם מפונק (ילד ראשון ...) ההסתגלות לגן היתה קצת ארוכה. אני מניחה (כמו הוריו) שהארכת הזמן שהוא בגן , הכניסה אותו לאיזה משבר, ושאלתי היא איך ניתן לעזור לילד בן שנתיים להתמודד עם זה. מדברים ומסבירים לו אך יש לי תחושה שזה לא מספיק. איך אפשר באופן כללי לעזור לו להתמודד טוב עם שינויים ומשברים "טבעיים"? אשמח לקבל כמה טיפים או המלצה על ספר בשביל הוריו . תודה רבה!

שלום תמר, מאחר ותפיסת הזמן של ילדים בני שנתיים עדיין אינה מגובשת, קשה לי להאמין שהבדל של שעה וחצי נוספות בגן הוא האחראי למצב. יכול להיות שהוריו מלאים אשמה סביב אותו זמן נוסף, והילד מרגיש את המתח דרכם. אני ממליצה לבדוק האם לא קרה משהו אחר, בגן או בבית, שיכול לספק הסבר טוב יותר לשינוי ההתנהגותי. באופן כללי, משברים טבעיים כמו כניסה לגן, לידת אח, מעבר דירה, וכד' מציבים אתגר לא פשוט לפעוטות ולהוריהם. העצה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה, היא להמשיך בשגרת החיים, תוך הקפדה על החוקים והגבולות שהיו נהוגים בבית גם קודם למשבר, יחד עם החמימות והאהבה הנחוצים לו כל ימות השנה. חשוב להבחין בין אהבה, חמימות והכלה, לבין פינוק ורחמים מהם יש להיזהר. ילד שמרחמים עליו מרגיש ראוי לרחמים וחלש. ילד שמצפים ממנו להתמודד היטב וסומכים עליו, סביר שיימצא את הכוחות להתמודד. ספר מומלץ בנושא הוא "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו" של עמירם רביב ועדנה כצנלסון בהוצאת עמיחי. בברכה ליאת