שאלה

שלום אני בסיום טיפול שנמשך 3 שנים בערך, זה מאוד קשה לי אבל אני מסתדרת בינתיים. יש לי רק עוד 2 פגישות ואני מתה מפחד שזה יגמר. (פגישות מעקב). היא הקדישה לי יותר מהזמן הדרוש (הייתי אחרונה) ואני אוהבת אותה עד כמה שזה מוזר. חשבתי עליה כל הזמן לפעמים בצורות לא מובנות. יכול להיות שהמצב עכשיו משתנה? ומה אני יכולה להסיק מזה שהקדישה לי יותר מהזמן המקובל? אולי פשוט היא רצתה לעזור יותר? לא יודעת. תודה מראש

שלום לך שואלת, ברכות על הגיעך לחגיגיות של סיום הטיפול. זהו הישג חשוב שאין להקל בו ראש. אהבתך למטפלת אינה מוזרה כלל, בעיקר על רקע העובדה שהיא העניקה לך תחושה של 'בת' מיוחדת, הזוכה לפינוק של מס' דקות נוספות בסיומו של יום עבודה ארוך. כדי לדעת מדוע עשתה זאת, תוכלי לשאול אותה באחת משתי הפגישות שנותרו. אני מניחה שהיה כאן שילוב של חיבה ונסיבות חיצוניות מאפשרות (היית המטופלת האחרונה ביום). החשש שלך מפני הבאות מובן וטבעי, אבל בין השורות אפשר לחוש גם בהשלמה בוגרת עם הפרידה הבלתי נמנעת. אז קחי הרבה אוויר, וצאי לדרך ! בהצלחה ליאת

בני הוא בן (7) יש לו בעיית ראייה ,אין ביכולתו לשמור על בגדים,ידיים או חפצים נקיים. ולאחרונה הוא הפך להית עצבני ורגיש מאוד.הוא התחיל לקרוע או לעשות חורים בבגדיו.דבר זה שגורם לי להרבה דאגה . אני מבקשת שתייעצו לי בנושא זה על מנת לעזור לבן שלי... תודה לכם