חוסר בטחון עצמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/01/2006 | 23:14 | מאת: עדי

אני נמצאת כרגע בבעיה כספית אני לא עובדת בערך 4 חודשים אני לא מוצאת עבודה.אני בת 23 אין לי תחום שאני טובה בו חו.ץ מעבודות כלליות(מלצרות שירות לקוחות בטלפון ועוד) הבעיה שלי שאני סובלת מבטחון מאוד נמוך גם לגבי המראה החיצוני.אין לי כסף להשקיע בהופעתי החיצונית ולכן אני מתוסכלת אבל אולי זה רק סימפטום אני חושבת אולי שאם אשקיע במראה אז יתחיל להיות לי בטחון אבל זה לא ככה. קורה לי שאני פוחדת לדבר אם אנשים כי אני מרגישה שאני לא מספיק חכמה ושנונה. מה ניתן לעשות אני נורא סובלת מהבעיה. בתודה עדי

27/01/2006 | 10:29 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום עדי, את מתארת תחושת תסכול כללית הקשורה למגוון נושאים: הכישורים המקצועיים שלך, היכולות האינטלקטואליות וההופעה החיצונית. בעיקרון, אפשר לחשוב על פתרונות ספציפיים לכל נושא. למשל, לבחור תחום לימודים/עבודה ולהתמקצע בו, להתפתח באמצעות קריאה, לחפש דרכים לשפר את ההופעה (לא כולן כרוכות בהשקעה כספית ניכרת) וכד'. אלה הם פתרונות טובים וחשובים, וכדאי להתייעץ בנושא עם בני משפחה וחברים שלך. עם זאת, לתחושתי כדאי לחשוב גם על פתרון מעמיק יותר, שיעזור לך להבין מה מקור תחושות התסכול האלה וכיצד ניתן לפתח דימוי עצמי נינוח יותר. זאת ניתן לעשות בטיפול פסיכולוגי, ויש מרפאות קהילתיות בהן הטיפול ניתן ללא תשלום, או מרפאות קופ"ח שבהן הטיפול מסובסד. בהצלחה, אורנה ראובן-מגריל

28/01/2006 | 00:38 | מאת: עדי

אורנה,תודה על תשובתך. הבעיה שאני לא יכולה לשפר כלום אם אין לי הכנסות ויש לי רק המון הוצאות.נורא מפחיד אותי להישאר בלי כלום ולהיות תלויה בהוריי אני מפחדת שמא אאכזב אותם.גדלתי בבית של הורים מאוד נוקשים ואני לא אקבל מהם אפילו שקל גם לא כדי להתפתח ולבנות את עצמי,אני במצב כזה שאין לי אפילו כסף לנסוע באוטובוס לראיונות עבודה ואני מתביישת לבקש מהוריי כסף אפילו למטרה זו.אם אעיז לבקש ישר אבא שלי יתחיל צעקות בבית. אני מרגישה שנמאס לי מהכל כבר אני לא חיה אני מתה חיה.אין לי בשביל מה לקום בבוקר אין לי לאן ללכת לא עבודה ולא לימודים ולא כסף ולא כלום.סליחה על תוכן המכתב רציתי לפרוק משאני מרגישה. יום שישי היום אני יושבת בבית אורנה ואני מרגישה שהשבת הזאת לא תיגמר אין לי כסף ללכת ולצאת לבלות אפילו,אין לי גם חשק לצאת אם לומר את האמת,רע לי ומר לי נורא לי כרגע אני מיואשת נורא אבל אני לא מתייאשת מה שמחזיק אותי שיש לי ראיון עבודה ביום שלישי.זה נותן לי תקווה. תודה על המקום הזה שמאפשר לפחות לפרוק את הגיפה שיש לי בנשמה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית