חרם

אחייניתי בת ה- 11 נמצאת במצב שבני כיתתה החליטו להחרים אותה ומזה שבועיים ויותר אף אחד בכיתה לא מדבר איתה. אנחנו מבררים על העברת בית ספר והכל אבל השאלה היא מה עושים כרגע כדי למזער נזקים? כדי שהיא לא תישאר עם צלקות?

יש ספר ששמו לבדה מול כולן (אני לא זוכרת את שם המחברת) אני חושבת ששוה לקנות אותו, הוא בהחלט יכול להקנות לילדה כלים להתמודדות. הפתרון של להעביר בית ספר לא תמיד נכון , לעיתים זה יכול לעזור אך יש פעם שילד דחוי נשאר ילד דחוי גם במקום חדש.

היי קרן, חרם מאורגן הוא דבר אכזרי ביותר, ויש מקרים בהם הוא בהחלט נזכר כאירוע טראומטי המלווה את הילד שנים רבות, אפילו עד בגרותו. ולכן, כדי לנסות ולמזער נזקים, הייתי מציעה לפנות ללא דיחוי למורה ולהנהלת ביה"ס, ולהפעיל אותם כגורם מתווך (אולי בעזרת היועצת) שישים קץ לחרם, וינסה להגיע לדיבור וליבון של הנסיבות שהביאו לכך. גם אני, כמו אלמונית, סבורה שלהעביר ילד לכיתה אחרת או לבי"ס אחר אינו תמיד הפתרון הנכון. מחקרים מצאו שסטטוס חברתי משחזר את עצמו גם בקבוצת ילדים אחרת, ולכן אולי עדיף לחולל את השינוי בתוך הקבוצה המוכרת, ובכך לחסוך לילד גם משבר קליטה. מעבר לכך, חשוב להעניק את מכסימום התמיכה והאהבה לילדה בבית, ולהימנע ככל האפשר מהטפות מוסר או אמירות היכולות להתפרש כביקורת (גם אם היה לה חלק כלשהו בנסיבות שהביאו לחרם). כאשר כולם מפנים עורף, כל פרצוף ידידותי ואוהב יקר מפז. נסו להישאר ענייניים ככל האפשר מול ביה"ס, להימנע מהאשמות והטחת כעסים, ולגייס את מירב שיתוף הפעולה מהצוות החינוכי. זכרו שלמורה טובה יש כוח רב לסייע, וכרגע כל חייל במחנה שלכם הוא רב ערך. נשמח לקבל עדכונים! בהצלחה ליאת