חברה

החברה הכי טובה שלי כבר לא יכולה לסבול אותי, בגלל דברים שאני מטפלת בהם במסגרת הטיפול. אל תגידו שזה לא מתסכל.

א' יקרה, החיים שלנו רצופים תסכולים. לפעמים בעקבות הטיפול קורים לנו דברים שגורמים לשינוי התנהגותי (או מחשבתי). לא כולם צריכים (או יכולים) לקבל בברכה את השינוי, ובמקרים מסוימים מתרחשים דברים מהסוג שאת מתארת. לעיתים קרובות, השינוי שחל בנו מאיים על אנשים אחרים, משפיע באופן כלשהו על חייהם, על תפיסת העצמי שלהם, ועל טיב המפגשים הממשיים שלנו איתם. זכרי, שמה שחשוב באמת זו א?ת עצמך, רווחתך הנפשית, והיכולת שלך לחיות עם עצמך בשלום. האחרים יסתדרו... בהצלחה בהמשך התהליך ליאת

היי א, אולי יעודד אותך לשמוע שבעלי לאורך כל תקופת הטיפול שלי התלונן על השינויים החלים בי אך עם הזמן הוא למד להעריך את "האני" החדשה , לקבל ואף להנות ממנה. חברה אמיתית תדע להעריך אותך גם אם יקח לה קצת זמן להתרגל לשינויים החלים בך.

להפך, היא לא מרוצה ממני לפני הטיפול!

א' יקרה, הצלחת לבלבל אותנו. החברה הטובה שלך תצטרך, אם כך, להחליט האם היא חברה טובה או לא. חברים טובים אמורים לקבל אותנו, על חולשותינו ומגרעותינו, ולתת לנו את הזמן להתבגר ולצמוח בקצב שלנו. תודה שאפשרת לנו לומר עוד כמה דברים חשובים על טיפול. ערב טוב ליאת (ובטח גם ב')

אני לא כל כך מסכימה עם המשפט הזה שחבר טוב אמור לקבל כל שינוי אחרת הוא לא חבר טוב. אני שומעת את זה שוב ושוב בהקשרים שונים. כפי שאני רואה את הדברים, המציאות היא לא שחור לבן. כשאנחנו מתחברים עם אנשים הם עונים לנו על צרכים פנימיים שלנו ואנחנו עונים על צרכים שלהם. הם מתחברים אלינו ואנחנו אליהם. אם פתאום אני משתנה יתכן כי כבר איני עונה על אותם צרכים של החברה ולמרות שהיא אוהבת אותי והייתה חברה למופת קשה לה לקבל את השינוי מפני שאני כבר איני מי שהיא התחברה עימה. החיים רצופים בקשרים עם אנשים שונים, שכל קשר התאים לנו באותו פרק זמן. כמובן שמי שהוא בר מזל יש לו קשר שאותו הוא סוחב למרות כל השינויים והתמורות אך זה לא אומר שכל השאר לא "היו חברים באמת טובים"... (התגובה היא כמובן כללית ולא ספציפית לדברי ב').