שאלה של מתענין.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מדוע אנשים נעלבים כשמחקים אותם?
ערב טוב ג'טיקס, לא כולם נעלבים כשמחקים אותם, ויש אפילו מי שנהנים מכך בעליל. כדי לחקות מישהו, עלינו להתחקות תחילה אחר אותם אלמנטים בולטים בהתנהגותו/קולו/מראהו, אותם ניתן לשחזר בדרך שאין לטעות בה. לפעמים החקיין מגזים מאד בשימוש באותו היבט דומיננטי, עד כדי גיחוך או תחושת קריקטורה גרוטסקית. המופע הלא-מאד-מאוזן מצחיק מאד את קהל הצופים, אבל כנראה שקצת פחות את האדם המקורי, שרואה את עצמו לפתע 'מבחוץ', בזוית שלא בהכרח מחמיאה לו. יש לי הרגשה שההקשר בו נעשה החיקוי קובע במידה רבה את ההתייחסות של ה'מקור'. זמרים מוצלחים נראים משועשעים כשמחקים אותם, בעוד אדם שמגמגם או ממצמץ יתלהב הרבה פחות מחיקוי שלו, מוצלח ככל שיהיה. לילה טוב ליאת
מבחינה יותר פסיכולוגית, החיקוי בעצם פולש אל תוך ה"עצמי" של הבן-אדם.וככזה הוא מביך את האדם שלפתע "רואה " את עצמו מבחוץ, ולא כפי שהוא רגיל "להיות" עצמו מבפנים.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
