אני במשבר

שלום רב, בזמן האחרון חלו הרבה שינויים בחיי ולטובה. אבל אני עובדת יותר שעות מקודם בעבודה מאד מעניינת,את ילדי 4.5 + 8 חודשים אני אוהבת מאד ואת בעלי היקר שמנסה כל הזמן לעזור. מה שקורה זה שרוב הנטל נופל עלי,להכין אותם בבוקר ולטפל בהם עד שהוא מגיע 19:00 מהעבודה. אני גם לומדת לתואר ראשון-אני בקורסים אחרונים לתואר וגם מכינה עבודות סמינריוניות.בנוסף לכל אני גם לומדת נהיגה ואני מאד אוהבת לטיילעם הילדים,אפילו בקניון. בשבועיים האחרונים אני מרגישה שכל כוחותי אזלו,אין לי כוח ואני גם קצת חולה היום. מה שמדאיג אותי זה שיש לי בעיות רפאיות-הוסת עדיין לא הגיעה וכבר עברו 8 חודשים מאז הלידה ואני בבדיקות עכשיו. אתמול הרגשתי בנפש שאני עומדת למות ובכיתי לבעלי ואמרתי לו שאני לא רוצה למות כי עוד לא הספקתי להיות עם הילדים ואיתו,אני גם בקושי עושה איתו סקס. מה עובר עלי ולמי לפנות לעזרה?

שגית יקרה, שמחתי לקרוא על כל הדברים הנפלאים שהתרחשו בחייך לאחרונה, והצטערתי לשמוע שאת חולה ושקשה לך, למרות הכל. כמו שנאמר כאן לא פעם, גם אירועי חיים חיוביים (חתונה, לידה, מעבר דירה, לימודים, וכו') יכולים להיחוות כאירועי משבר, או להעמיס על המשק הנפשי שלנו משא עודף. את מדווחת על כוחות שאוזלים, וממה שאת מתארת, סדר היום שלך אכן נשמע 'קטלני'. את אמא לשני ילדים קטנים, עובדת המון שעות מחוץ לבית (כולל משמרת שניה בבית), לומדת בקורסים מתקדמים וכותבת עבודות גמר, לומדת נהיגה, ומרגישה פיזית לא טוב. קשה לי לדמיין מישהו שעוד ירצה סקס אחרי כל זה... אז קודם כל, טוב שאת בבדיקות. אני מקווה שהכל בסדר וזו רק עייפות ומעמסה. בכל מקרה, הייתי ממליצה לך לנסות להוריד מעצמך עומסים מיותרים, ולתכנן לעצמך סדר יום יותר ריאלי. אפשר לבקש דחייה בהגשת העבודות כדי לרווח קצת את ההגשות. אפשר לחכות עם שיעורי הנהיגה עד סוף הסמסטר, או לפחות עד שתרגישי קצת יותר טוב. חשוב מאד לנסות ולגייס כל עזרה אפשרית (אמא, אחות, בייביסיטר, מטפלת), גם אם היא כרוכה במחיר כספי. לפעמים עדיף שיכאב בכיס ולא בנשמה. מעבר לכל העצות הללו, אפשר לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי, בו תוכלי למצוא לעצמך מקום חם ומכיל שיוקדש רק לך, ויאפשר לך אי קטן של שפיות בתוך כל המהומה. רק את יודעת מה באמת באמת נכון לך, וכמה מדאיג מצבך. האם באמת יש לך היום יום רע, או שמא זה מצב מתמשך? במקרה של מחשבות אובדניות או ייאוש גדול, הפנייה לטיפול היא חובה ולא המלצה, ואני סומכת עלייך שתצליחי להפעיל שיקול דעת ואחריות. אני מאחלת לך הרבה בריאות, ואשמח אם תעדכני אותנו בחדשות טובות בהצלחה ליאת