רגישות יתר

ארנה יקרה! ברצוני לשאול אותך מתי נחשבת רגישות יתר כהפרעת אישיות ממש? אני בשנות החמישים לחיי, נשואה, עובדת, בעלת משפחה ולכאורה היחסים שלי עם הסביבה תקינים. אני חייכנית לבבית ואמפטית. אבל יחד עם זאת רגישה מאד מאד. לכל דבר, לכל מילה שנאמרת, לי או למישהו אחר, כן, נעלבת אפילו בשביל מישהו אחר, ו...סובלת מכך. המון פעמים אני מייחלת רק לדבר פשוט אחד: להיות יותר מעשית ולהפסיק להיות כל כך רגישה! זה היה כל כך מקל עלי את החיים. האם יש דרך להפסיק את זה? אני מאד מודעת ומתמצאת בכל מיני טכניקות התמודדות אבל לפעמים נראה לי שזה מולד וככה כנראה כבר אשאר. בבקשה, דעתך! תודה.

אורית שלום, אורנה תשוב לענות ביום חמישי ולבנתיים אתייחס לשאלתך: את מתארת רגישות יתר , שלא פוגעת בתפקודייך השונים: התעסוקתי, החברתי והמשפחתי. אלא שבעיקר את סובלת מהעלבויותייך ופגיעותך. ניתן לטפל בכך בפסיכותרפיה בגישה דינמית. הווה אומר שיחות עם איש מקצוע בגישה שמטרתנ הינה להבין יותר לעומק את רגישותך ומהבנה זו צפוי גם לצמוח הפיתרון של רגישות מופחתת. כפי הנראה, טכניקות ההתמודדות פחות מסייעות מכיון שאת לא מראה כלפי חוץ את הפגיעות וההעלבויות. ממשיכה לחייך ולהיות לבבית ועיקר ה"דרמה" הינה ביניך לבין עצמך. בהצלחה, גדעון