ניבה,תודה.כתבתי שיר לאורנה והוא כאן בישבילך.סליחה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/01/2006 | 22:55 | מאת: חני

ניכנסתי,רציתי להגיד תודה ולהתראות כי קיבלתי החלטות והגעתי למסקנות חשובות לי.ממש לא התכוונתי לעשות את זה כך.אבל זה מה שיש.אף אחד לא קיבל חיסון ממשברים.היתי צריכה את הפורום כדי להבין איפה אני אחרי כל העבודה שעשיתי.נאלבתי אבל בסדר,אני אסתדר.כך הכל בחירה שכל אחד מה לקרוא ומה לא.אני לא קוראת את מה שלא רוצה... ******************* חולשה וכח-עולם של היפוכים. הם כה הרבה עצלינו מתחלפים. חזק,יודע להסתדר לבד, הוא מפחד ביפנים מהזולת... בכל אחד(אגיד ללא אשמה) כזה "חזק" יושב בנשמה. עולם הזה אוהב את "חזקים" אוהב כאלה שתמיד שמחים. (ובעינינו הם המצליחים) לכן מגיל קטן אנו לומדים איך לאחסן דמאות עמוק ביפנים, איך לא לבכות אף פעם במצב כשמיסתקליםהצד עלינו מין הצד. שלא יגידו:"די,תפסיק שטויות! אתה גדול לפני כולם לבכות! א תה חזק,תלמד להתאפק, זה כבר עבר ביכלל ללא ספק!" לכן קורה הרבה שמין הצד קשה לסאת דמאות של הזולת ולחבק בימקום להתחמק ולספר על "כח" וספק"... לכן קשה(אגיד בסוף שורות) לחשוב שינגבו לך דמאות... by וסליחה שהשבוע היה אותי כל כך הרבה.סליחה מכולם.רציתי להגיד להתראות קצת אחרת אך זה מה שיצא.אולי התרגלתי לקבוצות שלי מהלימודים שחסרות לי עכשיו ובעולם הווירטואלי כל כך קל להתבלבל.עוד פעם סליחה אם נוכחותי היתה כאן מוגזמת...

04/01/2006 | 23:03 | מאת: יערה

חני, את צריכה לעשות מה שיעשה לך טוב. אני לא חושבת שאת צריכה לעזוב את הפורום. אני מבינה שנעלבת, אבל כמו שאת בטח יודעת כאב הוא חלק מהחיים. אני אשמח אם תבחרי להשאר. יערה

04/01/2006 | 23:26 | מאת: חני

תודה.לא יכולה להגיד שזה מאוד כואב.פשוט אני כל כך רגילה למצב שכולם אוהבים אותי ואם זה פיתאום לא כך קשה לי עם זה.אולי היה קשה השבוע להכיל אותי כי היה לי קשה להכיל את עצמי.לא יכולתי להאמין שאני זות שעשתה את הדרך הזות.והיתי זקוקה להרגיש לא לבד בזמן כשכל האנשים הנורמליים כבר ישנים.כל כך רציתי לשתף אתכן(ואפילו לא את המומחים)בזה שאצלי התלות הזות עברה ואיך והתבלבלתי...סליחה.

04/01/2006 | 23:52 | מאת: שואלת

חני, אל תתנצלי, אין לך על מה. הפורום נועד גם, בין היתר, לשתף אחד את השני במחשבות ורגשות. הפורום הוא גם פורום תמיכה ולא נועד רק לשאילת שאלות וקבלת תשובות אז יש אחת שהעירה לך הערה, אז מה? זה רק מעיד עליה ולא עלייך מי שלא רוצה שלא יקרא ואת צריכה ללמוד להתעלם מהערות,תמיד יהיו כאלו שימצאו על מה להעיר השיר שלך מקסים ויפה מאוד, כמוך כל טוב

05/01/2006 | 00:04 | מאת: .

בדרך כלל אני יודעת לספוג הרבה דברים בלי לקחת אישית.התפקידים מחייבים.אך כל כך קשה לי כשמעירים כאשר "יודעים"

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית