לאורנה

אורנוש,כללית קוב"ה ניחם אותי.נילחמתי והתפללתי על האור שבחיי.ראיתי את בעלי 8פעמים לפני שהחלתנו להתחתן.עוד כחצי שנה התחתנו ועוד אחרי כ4.5שנים יש לנו 3בנות אחי מתוקות בעולם.אני מתה על המשפחה שלי,יש לי בית שאני תמיד רוצה לחזור אליו.זה פשוט מתנה משמיים ואפילו נס.פשוט מאוד ניפגעתי ונישברתי אחרי שבקושי התאוששתי מהמשבר הקודם.עזרתם לי ונירגעתי,הפסקתי להתאבל על עצמי,ולהרגיש אייום מהצורך שלי בעזרה מיקצועית.גם חוויתי משהו חדש.הכאב עובר במקום בטוח תומך ומחבק,ועובר מהר.זה מרגש עד דמאות והכאב עף,מוזר כזה.הוא כאילו בהדרגה מתרחק ומתרחך עד שנשאר ברמה של רגישות והתרגשות.אני לא יודעת עד כמה אני רוצה נחמה בטיפול.אני יותר רוצה לא להרגיש את האבל הזה לעולם מה שלא יקרה לי בחיים.הרגשתי עד כמה אני עייפה אחרי הסערה הזות.שבת שלום ותזכי למצוות.לא יודעת איפה היתי עכשיו אילו זה לא היה נרגע.תודה לכם על האתר.הבנתי שאני מאושרת,באמת...

שלום חני, אני כותבת לך כאן גם בהמשך להודעה הקודמת שלך (על תחושת הבושה למול המחמאות שקיבלת על שירייך היפים...). אני באמת שמחה שאת מרגישה הקלה, וזה כל-כך חשוב לדעת שלפעמים המילים שלנו נוגעות ועוזרות. אבל אל תעצרי כאן, וקחי את הכוחות החדשים האלה גם לטיפול פרטני משלך. שבת שלום גם לך, אורנה