לאורנה וליאת יקרות:תודה ועזרה והשיר שבינהם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אורנה וליאת יקרות,תודה שעזרתם לי לקבל את עצמי.תודה ששמעתם והגבתם על המצוקה שלי.תודה לאורנה על האמפתיה,הבנה ו"חיבוק".ליאתוש,תודה לך על הגישה השכלית הישרה.היה לי קשה,לא ידעתי שקוראים לזה "כואב" ולא ידעתי מה כואב לי ומה מלחיץ אותי.זה צף כתגובה על דבריכן.תודה על המקום ליפרוק ולהרגיש שאת לא לבד.אני רגישה יותר מהרגיל בישבילי,אך בטוח מרגישה יותר טוב.העיקר שאני מרגישה כוחות.הבנתי שאני בן אדם כמו כולם ומיקצועיות שלי לא נמדדת ביכולת להתמודד לבד עם כל מיני מצבים.מוזר,ממש חשבתי כך.היזכרתי לעצמי את מה שאני כל כך יודעת להסביר לאחרים:אין לנו בחירה חופשית על העבר ועל העתיד,כל זה בחסדי שמיים.אין תשובות על כל "למה?" ככל שאנחנו על פני האדמה.הבחירה החופשית היא אקטואלית רק כאן ועכשיו,הרגע.הרגע-הוא הזמן להחליט ולשנות.לא בחרנו את ההורים,את הילדות ואת קורות חיינו.לדעתי אנו בוחרים אך ורק איך אנו נהיה מהרגע הזה והלאה ומה נעשה.אני פונה לטיפול כדי לסגור כמה דברים בעבר שלא ביכולתי לסגור ללא עזרה בתיקווה שאם אני עוד פעם אשבר אני אתנהג וארגיש אחרת.חנוקה שמח!מה דעתכם? *** תקופת הםתיו-תקופת עלי שלכת. חצי צעד משמש לגשמים... תגידי את:למה את משתייכת? אך אין תשובה.רק שקט מביפנים... תגידי את:מתי יגיע חורף? ישפיע קצת על קצב שינויים... אך אין תשובה וזמן נישלך להורג... דרכים שלו לעוילום ניסתרים... בחיבה,חני(זה השם השני שלי)
חני - תודה על המילים החמות, ועל שיר יפיפה נוסף. אני מקווה שתמצאי מקום חם ומנחם גם בטיפול. אורנה