שימו לב!

למשתתפי הפורום, לאור ההתעניינות הגדולה בנושא של סיום טיפול ובזווית הראייה של המטפל, הועלה לפורום שלנו מאמר מאת סמי ארגון - "פרידה וחלום-ליל אחרון" - , שמספר בחן ובהומור מר-מתוק על הקושי שלו לסיים את הטיפול שלו עצמו. סמי הוא פסיכולוג קליני, נכה צה"ל, כותב שירה ופרוזה. אנשים שירצו להגיב למאמר יוכלו לעשות זאת כאן, ואני בטוחה שסמי ישמח להשיב במידת הצורך. כל טוב ליאת

היי ליאת קראתי. אפילו פעמיים. היה מעניין לקרוא על הטיפול שלו ועל סיומו... (הולך להגיע אבל גדול....) אבל: המאמר לא מספק את הסחורה של "סיום טיפול מזווית הראייה של המטפל". סמי המטופל כותב על מה שהוא חושב שעבר למטפל שלו בראש ובלב לקראת ועם סיום הטיפול. כך שקיבלנו שוב את נקודת הראות שלו כמטופל. (אגב, נקודת ראות מעניינת של מישהו שמיצה את הטיפול ונחפז להיפרד. רוב סיומי הטיפול שאני מכירה הם לא כאלה....) לי היה מעניין יותר לקרוא את זוית הראיה האמיתית של המטפל. והרי סמי הוא גם מטפל. באותה פתיחות בה תיאר את מצבו כמטופל, ואת התהליך הטיפולי אותו עבר, יכול היה להוסיף מילה או שתיים על החוויה שלו כמטפל כשמטופל נפרד ממנו. לי זה היה חסר. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לסמי (הוא קורא אותנו?) בריאות טובה ואריכות ימים! שבת שלום נוגה

נוגה שלום רב לך, ראשית, הרשי לי להודות לליאת על שהציעה לי להצטרף לפורום, וזה יהיה לכבוד ולעיניין רב, להיות בין קוראיו ומגיביו. כן החמיא לי מאוד שקראת פעמיים את המאמר. זה נראה כחלומו של כל מי שכותב משהו, שיקראוהו בעיון ובהתעניינות, כפי שאת עשית. תודה. באשר למאמר, היה לי רק "מנדט" לכתוב מנקודת ראותו של מטופל. מטבע הדברים שיפקד מקומו של המטפל האנונימי. אולם, התכנים שאני מייחס כביכול ללבו וראשו של המטפל, באים מהירהורי-ליבי כאדם ואולי כמטפל. מסכים עמך שהיה מקום לפתח קצת יותר את חווית הפרידה שלי ממטופל, אולם הייתי יכול רק לומר דברים כלליים על כך (האמת, שחלקם אפשר לקרוא בין השיטין של המאמר, כמו דאגתו "ההורית" למימוש השינוי שחל אצל המטופל, הריקנות המסוימת ועוד ), שכן, אין פרידה אחת דומה למשניה. כל טיפול וסיפור הפרידה שלו, יחודי ומיוחד, גם למטפל. על כך נראה לי כי אצטרך, בדירבון המבורך שלך, לכתוב מאמר אחר, נוסף. בשמחה. בברכת שבת שלום, סמי

דומני שסמי דווקא נתן את נקודת ראות המטפל בפרידה. נכון, הוא כביכול כתב מה הוא חשב שעבר בראש המטפל שלו, אך בוודאי היו דבריו מושפעים מפרידות שהוא עבר כמטפל ולא כמטופל. אני התרשמתי כי סמי התייחס בדבריו דווקא מרחשי ליבו כמטפל ולא שניסה להעביר לנו מה חש מטפלו שלו