עבודה ופקפוק עצמי

שלום למנהלי הפורום!רציתי לשתף אני אמנם עליתי לפורום בעבר לגבי המצב אבל זה לא ממש השתפר סיפרתי כי עזבתי עבודה של ניהול אחרי שנתיים וחצי וזה עדיין רודף אותי כאילו על כל טעות שיש שם מפילים את כיביכול עליי כי אני לא שם זה מאוד כואב כי כשההיתי שם ניסיתי שהכל יהיה מושלם מכל הבחינות וברג שהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר עזבתי אז גם ויתרתי על פיצויים וגם לא יצאתי בסדר אני מרגישה שזה תוקע אותי מאוד ולא נותן לי להמשיך בחיי עם כל העיניינים מסביב של החיים אני פתאום מרגישה רגשות אשם אולי באמת לא ניהלתי כמו שצריך ועוד תחושות רבות ולא נעימות אני גם ככה לא בידיוק יודעת מה אני רוצה מעצי וזה בכלל עוד יותר משפיע עלי בפרט שאותם בנות שהיו עובדות שלי ואיתי במשך התקופה נשארו שם ואני יוצאת "רעה" כלפיהן איך מתמודדים איך ממשיכים הלאה בלי רגשות אשם ולהיות נקייה מצפונית?? תודה מראש אשמח לשמוע תגובות!!!

שלום ירין, לא לגמרי ברור אם את אכן אחראית לכל מחדלי החברה שעזבת (סביר להניח שלא), אבל הציפייה לתפקד באופן מושלם תמיד ובכל מצב נשמעת לא מציאותית. מן הסתם, היו דברים שעשית היטב, ודברים שעשית פחות טוב, ועדיין אין בכך כדי להפוך אותך לרעה או ראוייה לגינוי. בהנחה שהמספר 22 מציין את גילך, את עדיין בראשית דרכך כאדם יצרני ובוגר, וחבל לצאת אל העולם מנקודת פתיחה כל כך לא סלחנית. הייתי ממליצה לך להשתחרר מן העמדה הזו, למצוא לך מקום עבודה חדש, וליישם את כל מה שלמדת משגיאות העבר. במידה ואת מרגישה שקשה לך להגמיש עמדה כה מייסרת ותובענית כלפי עצמך, אפשר להיעזר גם בייעוץ פסיכולוגי. דרך צלחה ליאת