פרשת ויצו

שלום, רציתי לשאול הבן שלי כיום בן 3.5 היה בשנה שעברה בגן ויצו המדובר בירושלים שתים מתוך ארבעת המטפלות שנעצרו, היו המטפלות האישיות שלו בשנה שעברה, אני קצת מודאגת האמת שלא הבחנתי בסימנים חריגים אצל הילד וכמו כן הייתי די מרוצה. היו פה ושם דברים שהטרידו אותי מאוד כגון היתה תקופה שהוא היה מתעורר בלילה בצרחות וצועק שיעזבו אותו כאשר שאלתי את המטפלות מה קורה ואיך זה מתקשר לשהות שלו בגן הן טענו שהוא חולם, או שהוא נזכר בתגובות של ילדים מהגן ממהלך היום, אני מוכרחה לציין שהוא ילד קצת שובב אבל מאוד שמח ונראה שהכל בסדר אצלו , אני גם מניחה שאם אכן המטפלות התעללו בילדים הן בטח לא התחילו זאת השנה, אני די מבולבלת האם אני צריכה לבדוק משהו ? מה אני אמורה לעשות ? השנה הוא נמצא כבר בכיתת גן בגן אחר והוא השתלב מצויין. האם כדאי לקחת אותו לאבחון ? תודה.

היי דנה, צר לי לשמוע שמצאת את עצמך 'בכותרות' בהקשר כל כך מעורר חלחלה. הידיעה שכהורים לא הצלחנו לשמור על הילד שלנו מספיק, למרות שמאד מאד ניסינו, מעוררת הרבה אשמה, חרדה וחוסר אונים. אני בטוחה שכל אחד מהורי הגן חשים כמוך, ורגשות אלה מובנים לגמרי. מן התיאור שלך, אפשר להניח במידה סבירה של ביטחון שבנך לא נפגע באופן ניכר, וגם אם נחשף למידה זו או אחרת של התנהגות תוקפנית, הוא התגבר על כך הודות למנגנוני הסתגלות בריאים וסביבה תומכת וחמה שיש לו בבית. בהנחה שהתפתחותו תקינה והתנהגותו בגן ובבית אינה מעלה כל סיבה לדאגה, לא נראה לי שיש צורך באבחון. מקווה שתוכלו אתם, כהורים, להמשיך ולתת אמון באנשי חינוך וטיפול, ולשלוח את הילד בלב שקט למסגרות החינוך בעתיד. אין זה פוטר אותנו מן האחריות להמשיך ולבחור עבור ילדינו את המיטב, לפחות כל עוד הדבר תלוי בנו. מאחלת לכולנו הרבה ימים של שגרה נינוחה ושלווה ליאת

מההיבט הנפשי אני מתכוונת. הרי מדובר בילדים קטנים ממש? הפערים ברורים, ובכל זאת? שכרון כח? תסכולים מהחיים הפרטיים שלהן? מה ? ואיך לאור חשיפות בעבר הלא רחוק מקרים דומים במקומות אחרים, איך לא נלמד הלקח? כאמא לילדים אני מתחלחלת...והתחושה הזאת שאין אמון. המעילה הזאת באמון ההורים, גורמת לתחושות קשות מאד. ולדעתי על בית המשפט לתת את הדעת, כי מעבר לפגיעה האיומה בילדים. קיימת גם פגיעה קשה בהורים!!!!!!!!!!!!!!! הרעבת תינוקות.... אי סיפוק צרכיהם הבסיסיים..... אוי אחד גדול.