אין קשר עין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כשיילדי מוזמנים אלינו לשישי שבת, אנו יושבים ליד השולחן. בעלי אך ורק מדבר איתם על נושא שבעולם, מביט אך ורק אליהם ומתעלם ממני. לדעתי מתוך נימוס יכולים כשמדברים להעיף מבט לאישה ולא לההתעלם. גם כשאני פונה אליו בשאלה הוא עונה אליהם במקום אלי-שאני כביכול השואלת. אני מרגישה זלזול אדיר וחוסר התייחסות כלפי. אני הכי סובלת ממנו כשאנו נמצאים בחברת אנשים. הוא שוכח שאני לצידו, מרבה בדיבור עם אחרים ואיתי כשהוא נמצא לבד- הוא בקושי רב מדבר. אני מרגישה שאני תמיד במקום ה-10 אצלו. אין לי בעייה שהוא יידבר עם הילדים שלי ועם אחרים, כי אני חולה עליהם לא פחות ממנו. אך איפה אני בתמונה? מדוע מתעלם? גם כשאני מדברת איתו ומביטה בו בפנים, הוא מקשיב לי כשהוא מפנה את ראשו הצידה. אל דאגה! אני לא מכוערת כלל וכלל, להיפך!!!. שוחחתי איתו שזה מאד לא מנומס וזה מפריע לי- הוא טוען שלא עושה זאת בכוונה, והוא ממשיך עם דפוס התנהגות זו. זה גורם לי להתרחק ולשנוא אותו עד מאד. מה עושים? - חן.
חן שלום, האם חוסר קשר העין מצביע על חוסר קשר ביניכם במובן הרחב יותר? את מתארת התעלמות של בעלך ממך באופן מופגן. ורגשות קשים שלך אליו. אני ממליץ לך לפנות ליעוץ פרטני או זוגי כדי לבחון את המצב ביניכם וכדי למנוע החמרה. בברכה, גדעון