קשר זוגי בין דתיה לחילוני

שלום, כרגע אינני נמצאת במערכת יחסים זוגית. אבל אני יכולה להגיד, שבמשך תקופה די ארוכה, הבחורים היחידים שעוררו בי רגש כלשהוא, היו חילונים (אני בחורה דתיה).פשוט לא מוצאת אף דתי אליו אני יכולה לפתח רגש כלשהוא. הבעיה היא שבזמן שאני מחפשת את האחד, הדתי, שכן יוכל לעורר בי משהו, אני מרגישה שיש פוטנציאל כלשהוא בקרב החבר'ה החילונים, שמתפספס.. מצד אחד, כמובן שארצה קשר עם אחד שהוא, פחות או יותר, בראש שלי. אבל, מצד שני, אני מרגישה שאני כן מפספסת כאן משהו. מצד שלישי, קשר שכזה (בין דתיה לחילוני) יכול להוות "כאב ראש" מאד גדול, כמו שאתם בטח מבינים. וזאת מבחינת בילויים, שבתות וכמובן מנטליות, וידרוש משאבים נפשיים עצומים (לדעתי,עבורי). מה אתם ממליצים לי לעשות (דרך אגב, שמתי לב שכתבתי כאן הרבה פעמים את המילה אני ושיוכיה השונים...זה מעיד על משהו)? תודה..

שלום לך ללא שם, האם את נמשכת למה שאסור? למה שיוצא דופן בקבוצת ההתיחסות שלך? האם זו רק פנטזיה שנועדה להגן עלייך בפני התקשרות עם בחור דתי? האם את מציינת מקרה פרטי של "אני לא מוכנה להיות חברה במועדון שמקבל חברים כמוני" (אמירה המיוחסת לוודי אלן או אולי לגראוצו מרקס). אני מעלה את השאלות הללו משום שיתכן שכל אלו הינם "תרוצים" לאיך לא להיות בקשר. אני מקווה שכאשר ימצא המיועד, תוכלי לפתח איתו מערכת יחסים גם אם יהיה דתי וגם אם יהיה חילוני. האם דרך שאלות אלו את מעלה לבטים לגבי דתיותך את? יתכן גם שתמצאי את עצמך מרגישה נוח יותר להתלבט בשאלות אלו במסגרת מוגנת יחסית של התיעצות עם איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה. בברכה, גדעון