אמא רעה

לפני מספר ימים הנחתי את ילדתי בת החצי שנה באמצע המיטה שלנו והבטתי במראה בכדי לסדר את השיער. כאשר סובבתי את ראשי היא הגיעה לקצה המיטה ונפלה על הריצפה על הפרצוף. מאז לא "יוצאת לי התמונה מהראש" ואני לא מפסיקה לשחזר את הנפילה ואת המכה ששמעתי. אני מרגישה שאני אמא רעה עד כדי צורך ממשי להעניש את עצמי כל כך כואב לי על הילדה. אני מרגישה חסרת אחריות ולא יודעת מה לעשות כדי להדחיק את העניין. אודה על תשובה.

מירה שלום, תגובתך הרגשית של רגשות אשם, תחושת היותך "אמא רעה", תחושת היותך "חסרת אחריות", הצורך להעניש את עצמך - תגובה זו הינה נורמטיבית לחלוטין. הייתי מודאג יותר לו לא חשת את כל אילו. את לא צריכה לעשות דבר כדי להדחיק את העניין. הזמן יעשה את שלו והעניין יודחק. בברכה, גדעון

מירה, כשהבת שלי היתה בגיל הזה בערך, בן הזוג שלי היה במילואים, והיא בכתה ורצתה לישון רק איתי במיטה, העייפות הכריעה אותי, והעדפתי לישון בשקט ולקחתי אותה איתי למיטה....אחרי מספר דקות אני שומעת בכי היסטרי ולא מוצאת אותה על הריצפה. התברר שנפלה לתוך מתקן העיתונים. הרגשתי בדיוק כמוך, והיום היא כבר ילדה גדולה, ואנחנו מתבדחים על הקטע הזה.....ילדים נופלים ונפצעים המון פעמים עד שהם גדלים, ולא תמיד אנו לידם על מנת להגן עלייהם.