חום,קירבה ודאגה...

החבר האחרון שלי נפרד ממני בגלל שאין בי מספיק חום ודאגה. ומאז שמתי לב כמה שזה נכון, כמה שאני לא כל כך דואגת לאנשים מסביבי, קודם כל דואגת לעצמי ובד"כ לא שמה לב למה עם אחרים. שמתי לב גם כמה שאני אדם קר יחסית, אני לא מרגישה בנוח עם מגע (לבוא ככה סתם,לחבק,לנשק,להחזיק את היד) למשל עם ההורים או עם החברות שלי. אני תמיד די מרוחקת. אני רואה את חברותיי ואני פשוט מקנאה. בחופשיות שהן אומרות דברים, באיך שאין שמות לב לאחרות, באיך שהן שמחות באופן כללי, באיך שהן יכולות להביע חום אחת לשניה וכו'.... עם החבר הקודם לא הייתה לי בעיה של מגע,הייתי מאוד צמאה לזה ומאוד אהבתי את זה,אבל עדיין לא הייתי מספיק חמה כלפיו,במובן של להביע את הרגשות כלפיו,במשך שנה. בקיצור, ממש רע לי עם זה. אני מרגישה עצורה, קרה, מרוחקת ואני מרגישה עצובה בגלל זה, בגלל שאני כזאת. לא פתוחה,קלילה ומשוחררת. ואני לא יודעת מה לעשות עם זה... :(

ד.ל. שלום, הפעם הראשונה בו אנו מקבלים פידבק לגבי עצמנו יכולה להיות מבלבלת ומעציבה. אם הפידבק הזה מלווה בדחיה או פרידה זה רק מעצים את התחושות הרעות. כל אחד מאיתנו נמצא במקום אחר על הציר : קור - חום, איכפתיות מאחרים - איכפתיות מעצמי, הבעת רגשות וכו. יתכן שעתה את מרגישה צורך לשנות משהו ולנוע על הציר הזה לכיוון הקוטב היותר חם. את מוזמנת לשאול את עצמך : מדוע לא היית כל כך חמה אל החבר הקודם? או איך אני יכולה להיות יותר איכפתית וחמה אל חברותי? וגם לבדוק עם חברותייך: האמנם כך גם הן חוות אותך? יתכן שתופתעי לגלות שהתמונה לא כל כך גרועה כפי שאת סבורה. את יכולה לעשות עבודה עם עצמך ו, ואת יכולה לעשות עבודה עם עצמך בתוך טיפול פסיכולוגי, כדי להבין טוב יותר את עצמך ואיך ומה לשנות. אני מקווה שהתחושות הללו , שכרגע הן קשות יוכלו לפתוח בפנייך מסלול של התפתחות עצמית. בברכה, גדעון