בת 2.5 עם חרדה נוראית מבע"ח

ביתי בת ה- 2.5 ילדה נבונה ועירנית, מדברת שוטף מגיל צעיר סובלת בשבועות האחרונים מחרדה נוראית מכל סוגי בע"ח. החל מכלבים וחתולים ועד פרפרים וחלזונות. הגענו למצב שהיא מתעוררת בצרחות באמצע הלילה שיש לה כלב / חתול במיטה והא לא נרגעת גם כשמראים לה שאין בעלי חיים בבית. עלי לציין שאצל הורי בעלי ש כלב בית המון שנים וכן חתולים שנכנסים חופשי לתוך ההבית וגם הם מפחידים אותה מאד. האם יש פתרון? האם הכנסת בע"ח קטן יעזור או ירע את המצב?

שלום אמא לפעוטה, בשלב הראשון נראה לי נכון לנסות להבין סביב מה התעוררה החרדה מבעלי-חיים. האם הפעוטה חוותה תקרית לא נעימה עם בע"ח, האם שמעה סיפור מפחיד במיוחד, האם יש לה מחשבה ספציפית בנוגע לבע"ח מסויים וכד'. מספר שיחות עם המבוגרים שסובבים את הילדה (גננת, מטפלת, סבים וסבתות וכד'), וכמובן עם הילדה עצמה, יכולות להועיל למקד את התגובה שלכם. כדאי לשים לב בימים הקרובים האם החרדה יורדת באופן ספונטני או הולכת וגוברת. במקרה של החרפה, אפשר להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בילדים. פגישה עם פסיכולוג, במהלכה משחקים ומשוחחים, יכולה לעזור לילדה לבטא את פחדיה ולהתמודד עמם. בהקשר הזה, אני מציעה לשוחח טלפונית עם ליאת מנדלבאום ב'קו להורה' של אוניברסיטת ת"א ביום ראשון בבוקר. לגבי הכנסת בע"ח הביתה - לא מומלץ לעשות זאת כאשר רמת החרדה בשיאה. כדאי להתחיל "בקטן", למשל עם מגע קצר ומבוקר עם הכלב של סבא וסבתא, ולאפשר לילדה להירגע אח"כ בבית (שאין בו ללא בע"ח נוספים). כשרמת החרדה תרד זו בהחלט אופציה טובה. בהצלחה, אורנה ראובן-מגריל