אוננות אצל ילדה בת חמש ושמונה חודשים

שלום רב, בתי בת חמש ושמונה חודשים. ישנם ימים בהם היא מאוננת המון וישנם ימים בהם היא לא מאוננת כלל. הבעיה היא שבימים בהם היא מאוננת היא עושה זאת גם בגן וכשהגננת מעירה לה היא מפסיקה לרגע ומיד ממשיכה. כשהיא מתחילה מאוד קשה לנתק אותה מכך ולא אכפת לה אם יש אנשים לידה. הסברנו לה פעמים רבות שזה עיניין פרטי ושהיא יכולה לגעת בעצמה כמה שתרצה אך עליה לעשות זאת בחדרה לבד. היא לא אוהבת להיות לבד בחדר (לעיתים יש לה פחד להיות בחדר לבד- בלי שום קשר לאוננות).ניכר כי לגננת זה ממש מפריע. היא אומרת שכשבתי מתחילה לאונן היא 'שוכחת ' מכל מה שקורה סביבה. כששוחחתי עם בתי על כך התרשמתי שהיא חושבת 'שלא רואים' אותה ושהילדים לא מבינים מה היא עושה 'כי הם לא יודעים לעשות את זה'. ניכר שהיא חשה שיש לה יתרון עליהם בכך. זה לא היה מטריד אותי אלמלא היתה עושה זאת בפרהסיה. לא עזרו ההערות שלנו והדרישות לא לעשות זאת ליד אנשים. בנוסף לכך בימים שהיא מתחככת הרבה בחפצים שונים היא סובלת אח"כ מצריבות בפוט. גם לכך אנו מתייחסים אך כשהיא 'בעיניין' זה לא מעניין אותה. מה עלינו לעשות?

שוש ערב טוב, אתם נוהגים נכון כשאתם מסבירים לבתכם שהאוננות, נעימה ככל שתהיה, היא עניין פרטי שיש לעשותו ברשות הפרט. גיל חמש וחצי הוא בוגר דיו כדי להבין שיש דברים שלא עושים 'בציבור'. לכן, הייתי מציעה להרחיב את ההוראה ולומר שגם בגן מוטב להתאפק ולהימנע מכך. לפעמים המבוגרים כל כך נבוכים מהרעיון, עד כי הם מתקשים לדבר על כך עם הילד. אני מציעה לפנות לגננת, ולבקש ממנה להפסיק (פיזית) את האוננות בליווי הסבר קצר ("תוכלי להמשיך לעשות זאת בחדר שלך, בבית. בגן אנחנו משחקים בדברים אחרים. בואי אני אעזור לך למצוא משהו אחר לעשות"). אני חייבת להודות שהאמירות של הילדה, ("ילדים לא מבינים או לא יודעים לעשות את זה") מעוררות בי מידה של אי שקט, שמא מישהו לימד אותה לעשות זאת, או שמא נחשפה לאוננות או פעילות מינית אחרת, של ילדים גדולים יותר או מישהו אחר. בעיני זה שווה בדיקה, ויש לעשות זאת בעדינות רבה וברגישות. כמובן שזו יכולה להיות גם דאגת סרק, אבל חשוב לשלול. אם תרצי סיוע נוסף, אנא התקשרי ביום ראשון או רביעי ל"קו להורה" (03-6406888) בין השעות תשע לשלוש. בברכה ליאת