חרדה??

בני בן 6 וחצי תלמיד כיתה א' בחצי השנה האחרונה ( לפני תחילת השנה עוד בהיותו בגן חובה) אינו רוצה להיות עם אף אדם מלבד הוריו ובמיוחד אביו . כאשר אני משאירה אותו עם הורי או כל בייביסיטר אחר הילד לא מפסיק לבכות מסתובב עם הטלפון ביד ומתקשר כל הזמן לברר מתי נחזור. גם כאשר הוא הולך לחוג באמצע החוג הוא נעמד ומתחיל לבכות שהוא רוצה את הוריו. נראה לי שהתנהגותו החמירה כאשר נסענו לנופש והשארנו את הילדים אצל הורי. תמיד בני היה קשור לאביו . אך המצב הולך ומחמיר. איני יכולה לצאת בלעדיו לשום מקום. כשהוא הוך לבית הספר גם משם הוא מתקשר רק כדי לדבר. בני סובל מהפרעת קשב וריכוז האם זה קשור? מה ניתן לעשות על מנת לפתור את הבעיה . בני סובל מאוד איני יודעת מה לעשות

היי, הפרעת קשב וריכוז יכולה להיות מלווה בחרדה, ממש כשם שחרדה יכולה להיות מלווה בקשיי קשב וריכוז (לפעמים על רקע של כישלונות אקדמיים או החשש מהם). כרגע בנך מאד סובל, אך מבלי להיות מודע לכך, הוא קנה לעצמו, באמצעות החרדה, כוח רב המפעיל את כל בני המשפחה כמעט על פני כל שעות היום. תחשבי כמה הרבה שליטה יש לו על מצב העניינים, כאשר בטלפון אחד הוא משבש לכם את סדר היום. אני מדגישה, שלא מדובר בפעולת זדון מכוונת, אלא ברווח לא מודע מן המצב. ילד צעיר שמגלה פתאום שהוא בעצם זה שמנהל את העניינים בבית, הופך - באופן טבעי - חרד הרבה יותר. ילדים זקוקים למבוגר סמכותי שיקח אחריות על האופן בו מתנהלים חיי הבית. ולכן, נראה לי שכדאי מאד לפנות למס' פגישות ייעוץ עם פסיכולוג/ית, כדי שתוכלו לקבל כלים להתמודד בדרך נכונה עם המצב, מבלי להמשיך ולתדלק את המעגליות הזו. במידה ותרצי עזרה נוספת, תוכלי להתקשר ל"קו להורה" באוניברסיטת ת"א, בימי ראשון ורביעי, בין השעות תשע לשלוש, טל: 03-6406888. בהצלחה ליאת