מה עושים

שלום, אני בן 24 ולומד משחק באוניברסיטה. לאחרונה מצאתי עצמי מתפרק,בוכה כועס בשל סגנון החיים האקמדאי במגמה המתאפיין בביקורות קשוחות. קשה לי ואני לא מבין למה זה צריך להיות ככה.מצד שני אני אוהב את המקצוע ומרגיש שהוא מתאים לי בהיבטים המקצועיים שלו. לפעמים עולים בי הירהורי כפירה ביחס לבחירה ואני די מתלבט בין המעגלים השונים והקוטביים שהתחום מעביר בי. מה עושים?

היי, אצל אמנים בכלל, ושחקנים בפרט , כלי העבודה הוא אתה עצמך, אישיותך, נשמתך. כאשר נאמרת ביקורת על התפקוד או על התוצר (במקרה שלך על האופן בו הבאת את עצמך לתפקיד), הרי זה כאילו אתה עצמך, אישיותך, הקול שלך, הגוף שלך, הדרך בה אתה מתנהג ומתנהל, מונחים על כף המאזניים. זה מאד מאד לא פשוט, ועלול לערער במידה רבה גם אנשים בריאים בנפשם. ככל הידוע לי, בבתי ספר למשחק או לאמנות, נעשות לא מעט 'דינמיקות קבוצתיות', בהן אפשר וכדאי לאוורר רגשות קשים ופגיעויות. למרבה המזל, אחרי יום רע, מגיע יום טוב יותר, והעבודה שלנו מצליחה לגעת באנשים אחרים, ואז אנחנו בעננים. צריך כנראה להביא בחשבון את המעגליות הזו, לדעת שזה חלק מהמשחק, ואולי להיעזר בטיפול במהלך הלימודים. לימודי משחק הם תהליך חושפני ותובעני, ובדר"כ מי שמתקבלים ללימודים אלה הם אנשים רגישים ופגיעים. אם אתה אוהב את המקצוע, ומרגיש מחובר אליו ברמה העמוקה, לא הייתי ממליצה לך לוותר. יש לקוות שתצליח להתחספס במידה שתאפשר לך התנהלות טובה, מבלי לאבד את הרגישות והכאב ההופכים אנשים לאמנים מחוננים. נשמח לראות אותך על במות ובדים ביום מן הימים בהצלחה ליאת

אל תוותר, קבל ביקורת כ-בונה. ואל תתן לזה להשפיע יותר מידי. כמו כן תעשה סוג של "סלקציה" בין מי שנותן לך את הביקורת. אם זה איש מקצוע שמבין עניין, קבל את מה שהוא אומר במידת מה, אולי הוא רק רוצה שתהיה טוב יותר, אם אלו תלמידים, קבל את הביקורת שלהם כאילו היו הקהל. תפנים את זה למקומות שבהן הביקורת יכולה לעזור, אבל לא לנפש שלך. את הנפש תרחיק משם. יש אנשים שלפעמים גם סתם רוצים "לתקוע" סכינים, תלמד לא לקבל את זה באופן כל כך קשה. אני תמיד אומרת לעצמי שאם מישהו נותן לי ביקורת קשה, אני לא אתייחס לזה בכובד ראש. אם זה איש מבין עניין, אני אתייחס לזה כנקודה מעניינת, אני אחשוב על זה, אבל אני לא "אזריק" את זה לנפש שלי. אני נתקלת לעיתים במבקרים מאוד קשים, לאו דווקא כלפי. לפעמים זה פשוט מצחיק לראות איך אנשים בכוח מנסים לפגוע בנקודות הרגישות.... "שחק את המשחק" ואל תתן לזה להשפיע עליך באופן חד כל כך. (לא סתם יש את ההגדרה "עור של פיל"). זה צומח עם הזמן. בסה"כ זה מקצוע לא קל אבל צריך לעשות הפרדות.... מניסיון.