בעלי ואני

אני נשואה 10 שנים לגבר שתמיד צודק. הוא אלים מאוד מילולית. רק מילולית ואני והילדים מאוד פוחדים ממנו. אני אף נוטלת סרוקסט. אני הייתי חרדית עוד לפני שפגשתי אותו. תמיד חיפשתי גברים חזקים. אבי נראה היה לי חלש וכנראה חיפשתי תמיד גבר שירדה בי. אני תמיד פוחדת שהוא יעזוב אותי. אני מאוד כנועה. בחברה אני מאוד בולטת אהובה וכריזמזית. לידו אני כבויה. שנים כבר שלא ניסיתי לדבר איתו כי תשובותיו הן מהסוג: לא טוב לך אז תלכי הנה הדלת. כולם חושבים שאנחנו רומיאו ויוליה. אני בת 40. הוא בן 46. הסביבה מעריצה אותו. עבור חבריו הוא יעשה דברים שלעולם לא יעשה עבורי. אני אפילו לא אבקש. סה"כ הוא בעל טוב, נאמן, אב טוב, מסור , משקיע. אבל אנחנו בני הבית תמיד בודקים את מצב הרוח שלו ולפי זה פועלים בבית. אנחנו חוששים תמיד להרגיז אותו. אסור להמרות את פיו ואסור אפילו לחשוב אחרת. רק הוא יודע רק הוא צודק. הוא רודה רק באנשים הקרובים לו: הוריו, אחיו, אשתו, ילדיו, עובדיו. אנשים רחוקים יותר הוא מטפח כדי שיעריצו אותו. והם אכן מעריצים אותו. אני חושבת שהוא בכלל לא מכיר אותי. אי אפשר לנהל איתו שיחה מלב אל לב. זה תמיד נגמר רע. למדתי לשתוק ולהבליג. אנחנו יכולים לא לדבר שבוע - עד שהוא מתרצה. מה דעתך? אין מה לדבר על טיפול כי הוא הרי יודע הכל.

לעניות דעתי בהחלט יש מקום לדבר על טיפול, לך ולא לו. הסיבה העיקרית שאת היא זו שסובלת. כמו כן, את בחרת ובוחרת כל יום מחדש להמשיך את החיים המשותפים עימו. הוא כנראה לא ילך בעצמו לטיפול ובגילו לא הייתי "בונה" על זה שהוא ישתנה פתאום. בהצלחה

היי דלית, גם אני, כמו ים, סבורה שכדאי להיעזר בטיפול עבור עצמך. מן התיאור שלך את בעלך, עולה תמונה של אדם חלש מאד, פגיע ותלותי, המנסה - בדרך של 'משטר טרור' - לשמור על עצמו מקריסה ולטפח תפיסת עצמי (שקרית) עוצמתית. הבעיה היא, שבטנגו הזה יש שניים. פעמים רבות אדם עם אישיות מורכבת כמו בעלך, מוצא לעצמו את האישיות הקורבנית המתאימה, שתאפשר את הבאלאנס הזה. מאחר ויהיה קשה מאד להביא את בעלך לטיפול, אני מציעה לך לנסות ולפנות בעצמך, כדי להבין את המכניזם הנפשי המפעיל אותך, ואולי גם לחלץ את עצמך ממערכת כה הרסנית. אל תחכי. בהצלחה ליאת