האם סערת הרגשות כלפי המטפל היא זו שקובעת

שלום, שאלתי היא האם בטיפול פסיכולוגי ישנה קורלציה גבוהה בין מידת הרגשות שמגלה המטופל כלפי המטפל/ת או שמא גם כאשר הרגשות הנ"ל הנם מועטים ובלבד שהמטופל מתייחס לטיפול ברצינות עשויות להיות תוצאות טובות לטיפול . ואלה עובדות המקרה, הגעתי לטיפול אצל מטפל גבר אשר עורר בי רגשות אינסופיים אהבה מטורפת אשר אכן פתחה אצלי מחסומים שהיו נעולים במשך שנים. אלא שהאהבה גם מאכזבת מאוד והביאה גם להרבה פגיעות כעסים ושנאה. עד כי המטפל לא יכול היה לשאת זאת יותר ונאלצתי ללכת עם תחושה קשה מאוד שלוותה אותי במשך תקופה ארוכה מאוד. . למעשה עזבתי את המטפל רק כאשר הבינותי כי הצלחתי להביאו למצב שבו הוא משתף פעולה באופן מוחלט עם השיחזור שאני השלכתי עליו מתוך ילדותי . עוד טרם עזבתי מצאתי לי מקום אחר הן בשל המצוקה האישית בה הייתי נתונה בשל נסיבות חיי האישיים והן בשל הטיפול עצמו אשר "ירד מהפסים". . הפעם מצאתי מטפלת (אשה) אשר מתוקף היותה אשה אינה מעוררת בי רגשות כמעט בכלל. יחד עם זאת אני מקפידה שלא לפספס שום פגישה שכן אני זקוקה לעזרה (מדובר באנליזה 4 פעמים בשבוע). אציין כי אני משוכנעת ששום אשה לא יכלה לעורר בי רגשות אלא במקרים יוצאי דופן (וכך גם סבורה המטפלת עצמה ) וזאת בשל חסך אמהי עצום לעומת דמות אבהית רכה שהיתה קיימת איפהשהוא בילדותי. לפניותי החוזרות ונשנות משיבה המטפלת כי אין קשר בין עוצמת הרגשות כלפי המטפל ולבין התוצאות שנתן להפיק מן הטיפול עצמו., לדבריה גם טיפול מאוד לא סוער יכול להניב תוצאות טיפוליות מירביות.. האם כך????????? אציין כי אני נחשפת במהלך הטיפול ואומרת כמעט כל שעובר בראשי אבל כלפי המטפלת עצמה אני לא חשה כמעט כלום. אודה לכם מאוד על מתן תשובה כמו גם הפנייתי לספרים או מאמרים בנושא.

אביגיל שלום, מרגשת החשיפה הכנה שלך כאן. את מתארת תהליך טיפולי ש"ירד מהפסים" לדבריך בשל תהליך של העברה כלפי המטפל של תכנים לא מודעים שלך מתקופת הילדות, וחוסר היכולת שלו להכיר בהעברה הזו כדבר שלך, וכך הוא "שיחק" לידיך, ונכנס בצורה לא מודעת לתפקידים שאינם תפקיד המטפל, אלא שיחזור דמויות מעברך. ובכן, רמת ההבנה שלך את הנושא הזה, היא ללא ספק טובה וחשובה. אולם עצם הידיעה לא פותרת אותך מתחושת הכאב והאובדן שבעזיבת המטפל. עובדה גם שהחלפת מטפל במטפלת בלי להשאיר מרווח של זמן. יש משהו שנראה נואש מעט, אולי נזקקות לקשר. ההבדל בין מטפל למטפלת ברור לך, וידוע לך מהן ההשלכות של כל טיפול כזה. ובכן, לפי הידוע לי, בכל טיפול שהוא יש השלכות, העברות, ותהליכים פנימיים לא מודעים משמעותיים. לכן, גם אם מדובר באישה, אין זה אומר שאין שם תהליך טיפולי. הוא ככל הנראה שונה מזה שהתרגלת אליו בעבר, אבל הוא גם סוג של טיפול. השאלה היא האם אינך חשה שמשהו קורה לך בטיפול? אולי מאוכזבת? אולי תקועה? אולי כועסת? תכנים שכאלו שווה להביא לתוך חדר הטיפול ולנסות לעבד אותם. כך תביני מהם התכנים המשמעותיים עבורך, אילו תהליכים את עוברת ומה את רוצה אולי להשיג בהמשך. דרךצלחה, טלי פרידמן - עובדת סוציאלית.

לאביגיל, שלום המטפלת שלך צודקת. סערת רגשות אינה אינדיקציה הכרחית לטיפול מוצלח. יתירה מכך יתכן והקושי המרכזי שלך הוא מול היעדר של דמות אימהית. יתכן וההתמודדות עם הקושי להרגיש כלפי דמות כזאת חשובה יותר מאשר הסערות הרגשיות שהתעוררו כלפי הדמות האבהית. כמו כן אני שם לב שבשני הטיפולים את מרגישה שמשהו לא בסדר. מרגישה שאת לא יכולה לסמוך. במקרה הראשון בגלל עודף ברגשות ובשני בגלל היעדר רגשות. בשני המקרים את מרגישה צורך להייעץ עם גורם חיצוני שיעזור לך להחליט אם הטיפול מתאים. יתכן שיש בכך שחזור של הקושי לסמוך ולתת אמון בדמויות ההוריות. מעבר לכל, נראה לי שאת בתהליך טיפולי משמעותי ואני מקווה שישא פירות. בברכה, אמיר

אמיר שלום התשובה שלך היתה עניינית ברורה ועזרה לי. בהרבה הערכה אביגיל