ילדה מכה,לליאת

שלום לך שוב! אני ממש משגעת אותך,כי יש לך ממש תשובות לענין. קראתי שאת מטפלת גם בילדים,אז יש לי אחות בת שנה ושמונה חודשים והיא בזמן האחרון אלימה,בעיקר כלפי המשפחה אבל גם לילדים בגינה היא לא הולכת לגן אלא נשארת עם אמא. בבית אין אלימות. איך עלינו להגיב מה להגיד לה.? כי כשאנו אומרים לה שאסור היא מתחילה להרביץ דוקא,אבל אח"כ היא ישר לבוא ולחבק כי בהתחלה אמרו לנו אחרי שהיא הרימה יד על מישהו אז שתרחם,והיא אכן עשתה וכך היא ממשיכה מכה מכה ואז מרחמת. מצפה לתשובה נ.ב- תודה תודה תודה על מה שאמרת לי לחפש. המשך ערב טוב וכנראה תיהיה פה בלילה,אז לילה טוב והמון תודות,אמן שתיהי מבורכת

ויקטוריה, ילדים סביב גיל שנתיים מתקשים מאד להתמודד עם תסכולים ולווסת את תגובותיהם הרגשיות. זהו גיל של דחפים ויצרים, ומעט מאד יכולת לשלוט בהם. אין טעם לבקש מילד בגיל כזה 'לרחם' על הקורבן או לחבק אותו בבקשת סליחה, שכן לדברים אלה אין עדיין משמעות אמיתית בגיל זה. ילדים בגיל זה מתאפיינים עדיין בחשיבה אגוצנטרית, ואינם יכולים להבין דברים מנקודת מבט שונה משלהם. לכן היא ממשיכה להכות ולחבק, להכות ולחבק, ואולי אפילו נהנית מהשעשוע הנחמד הזה. אלה לא באמת רחמים. במקום זאת, כאשר היא מכה, יש לעצור אותה במידת האפשר או (אם כבר הכתה) להרחיק אותה מהסיטואציה עם אמירה קצרה כמו - "אנחנו לא מרביצים!". המסר הזה חייב להיות עקבי בכל מקום וזמן, עד שהילד לומד להפנים את האיסור הזה. אני מזמינה אותך לקרוא כאן עוד על גיל שנתיים http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/573/xFT/530999/xFP/531017 אני מאחלת לכם הרבה נחת מהאחות הקטנה, למרות הכל ביי ליאת

שלום לך פסיכולוגית נהדרת! תודה לתשובה אני אגיד לאמי ונשתדל לישם. את ממש נהדרת תדעי לך מי שנמצא סביבך זכה באדם נפלא המשך ערב טוב ולילה טוב חלומות מתוקים ושבת שלום ומבורך.