לפסיכולוגית אבקש את דעתך בהקדם

האם התעסקות התינוק/הילד בעצמו תורמת לבגרותו הנפשית והשכלית או שמא רק מעכבת את בגרותו הנפשית והשכלית ? האם יש דבר כזה שאדם בתקופה קצרה יחסית פתאום מתבגר ? האם אדם מתבגר (שכלית ונפשית) מהר בעקבות טראומות או שמתגבר מהר בעקבות תנאי חיים נוחים ורגועים יותר ?

שלום שני, את שאלות שאלות שנשמעות כמעט כמו text-book בפסיכולוגיה, והיה מעניין לדעת כיצד השאלות שלך קשורות אלייך באופן אישי. אנסה להשיב לך בקצרה: * לא ברור למה כוונתך ב"התעסקות התינוק/הילד בעצמו". תינוקות וילדים מרבים להתעסק בגופם, בתחושותיהם ובסביבתם הקרובה, ולמעשה כך אנחנו גדלים. * אפשר להתבגר בכל מיני צורות, ולא ברור מהי תקופת זמן "קצרה" מבחינתך. * לגבי טראומה - שוב תלוי למה הכוונה. אירועים המסכנים את שלומנו אינם מקלים על ההתבגרות, אך ברור שאנחנו גדלים ומתפתחים דרך כל מיני התמודדויות עם עצמנו ועם סביבתנו, אכזבות, קשיים, כאבים וכד'. בברכה, אורנה ראובן-מגריל