מה אתם מספרים למטפל/ת שלכם?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי מעניין אותי לדעת אם אתם מספרים לו/ה הכל. אבל ממש הכל. מפחיד קצת לשתף בהכל, לא? ורדית
אני עדיין בשלב (כבר די הרבה זמן) שאני לא מסוגלת לספר כמעט כלום...וזה כמובן מאד מתסכל אותי כי אני מרגישה שהטיפול לגמרי תקוע(ממש כמו החיים שלי כרגע!).את צודקת,זה באמת מפחיד לשתף,בעיקר להודות בפני עצמי את הדברים שבד"כ אני מנסה כל כך להסתיר : )
האמת אני בטיפול כבר כמה שנים טובות וזה הדבר הכי כיף ומשחרר לספר ולשתף מישהי בכל המחשבות הכי כמוסים ובכל הסיפורים ולקבל אדם שלא שופט אותך אלא נמצא איתך בכל מקום שבו אתה נמצא, אבל להגיע לכזה מצב באמת צריך לבטוח לגמריי במטפל, אחרי שבוטחים במטפל לגמרי ונעים במחיצתו/ה כל דבר אפשר לאמר ואחרי שאומרים את זה בפורום הטיפולי הרבה יותר קל להביט לכל אמת בעינים שקודם הרגשתם בושה או משהו אחר לגבי הדברים שנאמרו, ברגע שמדברים על הדברים שמנסים להסתיר כ"כ ורואים שהשד לא נורא כ"כ והאדם שממול לא נופל לתוך האדמה או מתעלף דברים מקבלים פרופורציה אחרת וישאר לך הרבה יותר אנרגיה לדברים אחרים בחיים כי כל האנרגיה של הסתרה של דברים שאת כ"כ מנסה להסתיר, זה דבר שכשלעצמו יש לו מחיר אנרגתי מאד גבוה!!!! בהצלחה אני ממליצה שלומית
עד לאחרונה ממש היה קשה לי לספר הרבה דברים(במשך שנה) היא תמיד אמרה שאני מפתיעה אותה והיא לא מכירה אותי. לאחרונה ממש הכל גם את הדברים הקטנים המרגיזים של החיים....... והלא קשורים שתמיד לא הבנתי למה זה מענין אותה. השאלה היא כמה היא צריכה לנווט את הנושיאם לאחרונה היא מעלה כל מיני דברים שממש לא הייתי פונה אליה בשבילם והי אמתעקשת שזה חשוב...
"אני אשיר לך שיר על דברים שלא אמרתי לך על מה שלא העזתי להוציא מפי אני אשיר לך שיר על מה שלא סיפרתי לך מן מנגינה פרטית שיר רק לך ולי" (אריק לביא) ערב טוב, בטח שמפחיד לספר הכל. אבל יש משא שאפשר לשאת טוב יותר בשניים. אמון שנקנה בזהירות ובהדרגה, יקר מאד למטפל ולמטופל כאחד. איש מהם לא ירצה לסכן אוצר כזה. לילה טוב ליאת
ליאת!!! כל כך יפה! גם בחדר הטיפולים את משתמשת בשירים? כי אני עושה את זה המון כמטופלת... זה מוסיף המון. יעלי
כמו שאין לי להרבה אנשים. אז אני מוכנה לספר לה הכל כמעט. אז נכון יש דברים שלא סיפרתי לה ואני מתביישת לספר אבל אלה דברים קטנים יותר. בעיקרון לפעמים שאני תופסת את עצמי אני חושבת שאולי זה מסוכן לתת אמון מלא ככה. כי מלבד האמון שהיא מקבלת יש לה עלי גם כוח. הכוח לשנות אותי לטובה ולהוביל אותי למקומות שפשוט אף אחד לא יכול. וזה באופן כללי די מפחיד לתת למישהו את הכוח להשפיע עלייה ככה. מצד שני אמון מלא וכמה שנים טובות עושות את זה.
אני מספרת לו ה כ ל. לפעמים אני חושבת שהוא יודע עלי יותר ממה שבעלי יודע עלי, ממה שהחברות שלי יודעות עלי, משום שאותו סיפור אני יכולה לספר להם, אבל לעולם הוא לא יהיה עם התחושות והמחשבות העמוקות ביותר כמו שהוא מסופר לו. אני כל כך מאמינה בו, וכל כך יודעת שהוא שומר עלי ומשתמש בדברים הנאמרים רק בתוך החדר.הוא לעולם לא ישפוט אותי על מחשבה או רגש רע שחלף או הפעיל. הוא יעזור לי לזהות אותו, לבדוק מאיפה הוא בא. הוא גם יזכור את הפרטים ויעשה בהם שימוש מושכל כשזה יתאים בפגישה אחרת שלנו. אני כל כך אוהבת אותו! כן....גם את זה סיפרתי לו...
נחמד לשמוע שאת נותנת אמון ומספרת לו הכל ולדעת שאת שלמה עם זה. רציתי לדעת אם טיפול בפסיכולוג עזר לך? ולדעת באזה מצב או בעיה הגעת אליו. כי גם אני מאוד רוצה להגיע לפסיכולוג. אשמח אם תחזרי אלי.
לפעמים פשוט בא לי לחבק אותה חזק חזק ולא להרפות. לא כדי לקבל ממנה כוח ותמיכה אלא כדי לתת לאהבה נטו. כשהתחלתי את הטיפול לפני כמה שנים לא ידעתי שאני ככה יאהב את הפסיכולוגית שלי. היא גם הרבה יותר מפסיכולוגית בשבילי. אני לא אגזים אם אומר שאני אוהבת אותה כמו אמא... והיא יודעת את זה...