דחוף!!!

שלום רב, הבעיה שלי קצת שונה בהבעיות של אנשים שנמצאים כאן בפורום. לפני כחודשיים וחצי בעלי נעצר ע"י משטרה בחשד לעבירות כלכליות. הוא נמצא במעצר עד היום. אני היתי אז בחודש 9 להריוני ולפני כחודש וחצי ילדתי את בני. יחסי עם בעלי הם יחסים מאוד טובים, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, ויש בינינו קשר מאוד מיוחד מאז שהכרנו (לפני 6 שנים). 9 חודשים של הריון היו חודשים נפלאים כל כך חיקינו ללידת התינוק וברגע אחד כשהיתי בשבוע 37 להריוני הכל התפוצץ לנו בפרצוף! ילדתי את בני ללא נוכחות בעלי, הוא לא היה בברית מילה וראה את התינוק פעם אחת בבית משפט נתנו לו להחזיק אותו 2 דקות בדיוק! אני מדברת איתו כל יום בטלפון ורואה אותו פעם בשבוע בביקורים (דרך זכוכית מיוחדת). אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר, אני כל כך מתגעגעת אליו, ורוצה לחבק אותו, לישון לידו, הוא ממש חסר לי, אף אחד לא יכול להבין את זה. אני מנסה לחזק אותו בטלפון והוא מחזק אותי ואומר לי שלכל דבר יש סוף וגם הסיוט הזה יגמר, אני צריכה עידוד ועזרה, אני מקווה שהיחסים שלנו יחזרו להיות כמו שהיו כשהוא יצא לחופשי.חשוב לציין שכנראה הוא יקבל עונש של מאסר בפועל לתקופה של מספר שנים, כשאני חושבת על זה אני שוקעת בדיכאון וקשה לי לצאת מהמצב הזה. אני צריכה עזרה או עצה איך אוכל להמשיך בלעדיו ולעבור את התקופה הנוראית הזאת. האם מתרגלית למציאות כזאת? ואם כן כמה זמן זה לוקח? בבקשה תיעץ לי מה עלי לעשות איך להתגבר על הרגשות האלו, כיצד אוכל להקל על עצמי ואליו.אני זקוקה לעזרה! מודה לך מראש על תשובה מקצועית.

רינה יקרה, צר לי לשמוע את הסיפור שלך. זוהי חתיכת התמודדות... המעצר קטע באכזריות את שגרת חייך, דווקא בתקופה כה רגישה, בתקופה של הריון, כשכל עתידכם המשותף עדיין לפניכם. זה עצוב ללדת לבד, ועצוב עוד יותר לחזור עם תינוק לבית ריק. נוסף על כל אלה, עליך להתמודד עם הרעיון שבן-זוגך עבר עברה, נשפט ונענש. יש לכך השלכות רבות, במישור הפרקטי ובמישור המוסרי והרגשי. לשאלתך, אני סבורה שלכל מציאות מצליחים להסתגל, גם אם זה דורש זמן. נסי לגייס את כל העזרה והתמיכה שרק אפשר, אם מבני משפחה ואם מחברים טובים. התקופה שלאחר הלידה היא תקופה רגישה ושברירית גם ללא דרמות מבחוץ. במקרה שלך, תמיכה רגשית נחוצה אף יותר. נסי להתנחם בתינוק החדש שימלא את רוב זמנך. כל האמור לעיל אינו בא במקום עזרה מקצועית שנראית כרגע רלוונטית מאד. ככל הידוע לי, יש גם במסגרת בתי הסוהר, אפשרות להיעזר ע"י פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, המכוונים את מאמצי השיקום שלהם הן לשוכני הכלא והן לבני משפחותיהם בחוץ. תוכלי, כמובן, לפנות גם לאנשי מקצוע שאינם קשורים לכלא, הכל עפ"י החלטתך ותקציבך. אני שולחת לך, מכאן, הרבה כוח ועידוד. יש בפנייך משימה לא פשוטה, אבל אפשרית. אני מסכימה מאד עם בעלך, ומזכירה לך שוב, שלכל סיוט יש סוף. מאחלת לשניכם שזה ייגמר מהר. ועד אז, נשמח להיות כאן בשבילך, כאוזן קשבת. ליל מנוחה, ליאת

אפשר בבקשה לשאול בת כמה את?

היי, אני יכולה להבין את תחושותייך..גם אני נחשפתי לסיטואציה שכללה כליאה של אדם קרוב. אני משערת שתוכלי לגלות עניין גם בתשובות שליאת נתנה במענה לשאלותיי. אני חושבת שצריך להשיג עו"ד טוב, צעד זה מאוד משמעותי להישגים בבית המשפט. לאחר שיישפט הוא יועבר לכלא קבוע ובשל אופי העבירה כנראה שיהיה מדובר בכלא "קל", עם תנאי ביקור משופרים. ברגע שיוקצב עונשו הוא גם יכנס לסבב חופשות..כמו שליאת הציה לי, חייבים להאחז בנק' האור ולעשות כל מה שניתן. באיזה בית מעצר הוא כלוא? אגב, את יכולה למצוא אינפורמציה באתר השב"ס. אנונימית