בעיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, כחצי שנה ואף יותר, אני מרגישה שאני לא מתקדמת בחיים לשום מקום אני מרגישהשהכל תקוע ( אני בת 25- סטודנטית). אני מרגישה לפעמים שאני מאוכזבת מעצמי, וממה שאני.אני לא רואה כרגע שיש משמעות לחיים, הכל נראה לי כ"כ משמעם ושגרתי. אני אדם סגור ומופנם. החברים הקרובים לי- כל אחד עסוק בעניניו-כך שלבלות ולצאת מהבית לא יוצא לי כ"כ. בנוסף לפעמים יש לי מעין אובססיה אם אני מטלפנת ולא עונים לי, אני מנסה שוב ושוב...עד שהצד השני מתעצבן. אני לא יודעת אם חבר זה מה שיפתור את הבעיה.בנוסף אני אדם סגור ומופנם. אני לא יודעת אם עלי לפנות לטיפול כלשהו ואם כן אז מה עלי לומר? וכיצד טיפול אכן יוכל לעזור? מה בדיוק עוברים בטיפול פסיכולוגי. אני אפילו לא יודעת כיצד להגדיר את הבעיה.מה מומלץ לעשות? מחכה לתשובה תודה מראש
ערב טוב, טיפול פסיכולוגי מיועד, בין השאר, לאנשים הנמצאים - כמוך - במצוקה, ורוצים לחולל שינוי בחייהם. כל שעליך לעשות הוא להגיע לפסיכולוג (מומלץ מאד לעשות זאת במוסד האקדמי בו את לומדת, כי המחיר שם זול יחסית), ולספר לו את מה שסיפרת כאן. טיפול יכול לעזור לך להבין מדוע את מרגישה תקועה, ולסייע בשינוי דפוסים בעייתיים להתנהגויות מסתגלות יותר. מה בדיוק עוברים בטיפול פסיכולוגי - זאת כבר שאלה גדולה. שמץ ממה שמתרחש בחדר הטיפול יכולת לראות בסדרת הטלויזיה "בטיפול" (לפחות מה שהיה שם לפני שהתחילו הדרמות הגדולות...). אני מאחלת לך המון הצלחה ליאת
שלום, החלטתי לבסוף לקבוע תור לפסיכולוגית. אך אינני יודעת מה לומר לה. אני סגורה כך שאני חושבת שלא אצליח לדבר אצלה. מה את ממליצה לעשות? (ודרך אגב אני מנויה לחברת יס- אז לא יצא ל לראות הטיפול..) תודה
היי בנוסף רציתי לשאול אם אני צריכה לציין אצל הפסיכולוגית שיש לי דיסלקציה?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
