שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם זה נכון הביטוי "אפשר לסמוך רק על ההורים, כל אחד אחר חושב רק על עצמו". הבנתי שזה נכון. אנשים הם מאוד אינטרסנטים. גם ידידים. כל אחד חושב ודואג לעצמו. אז איך מתייחסים לזה? מקבלים וממשיכים הלאה?
ערב טוב אסף, המשפט שהבאת חביב מאד על אמהות, אך אין לראות בו "תורה מסיני". מניסיוני, אפשר לסמוך בדר"כ על חברים טובים, שלא יזיקו לך במתכוון, ושיהיו שם בשבילך בשעת הצורך. לפעמים אנשים מאכזבים אותנו, ואז אנחנו מאבדים אמון גם באלה שהיו נאמנים וטובים. כנראה שצריך לבחור היטב את החברים שלנו, אם רוצים שיהיה על מי לסמוך. בני משפחה קרובים יכולים באמת להיות משענת ומקור לביטחון, בעיקר במשפחות בהן הקשר קרוב וחם. אני שמחה שאצלך זה ככה. לילה טוב ליאת