טיפול פסיכולגי רגיל וכפייה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/11/2005 | 16:45 | מאת: מבולבל לגמרי

יש בעיה בטיפול הפסיכולוגי מכיוון שהוא פעמים רבות יוצר תלות. התלות הזו היא כמו כפייה. גם אנשים שיודעים שהטיפול לא עוזר להם ממשיכים להגיע כי הם כבר תלויים במטפל והוא אמר להם ש"הטיפול יכול מאוד לעזור" (-משפט מאוד נפוץ-) כלומר, גם בטיפול פסיכולוגי רגיל נוצר מעין מצב של כפייה ולא באמת מדובר בבחירה חופשית. מה דעתך על כך?

09/11/2005 | 17:30 | מאת: ים 3

בטיפול פסיכולוגי המטופל יוצר תלות מסויימת במטפל. בהנחה שמדובר במטפל מיקצועי והגון הוא אמור לדאוג שהתלות לא תהפוך לקשר פתולוגי אלא לקשר קרוב ואינטימי שיאפשר התקדמות בטיפול. שוב, מטפל מיקצועי והגון יאפשר למטופל לפרוש כנפיים ולעוף מהקן, כשיחוש שהמטופל בשל לכך. כדאי לזכור שגם במערכות יחסים אחרות (משפחה, חברים וכו') קיימים מרכיבים תלותיים והם לא בהכרח פתולוגים. אני מעריך שקיימים גם מטפלים שרלטנים שיכולים לנצל תופעה זו לצרכייהם שלהם למשל להעדיף את טובתם הכלכלית על טובת המטופל. מה לעשות ? רמאים יש בכל תחום. לכן כדאי לקבל את ההמלצות החוזרות של מנהלי פורום זה, להקפיד היטב בבחירת המטפל.

09/11/2005 | 17:40 | מאת: מ.ל

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=319&msgid=61558424

09/11/2005 | 22:47 | מאת: סתם מישהי

מבולבל, מעניין שבחרת להשוות תלות לכפייה... כאילו שעבורך להיזדקק למישהו פירושו דבר שלילי... מצטערת שאני לוקחת את זה לכיוון הזה, אבל זה מה שעלה בדעתי כשקראתי את מה שכתבת. הבחירה תמיד קיימת. נכון שקשה לעזוב טיפול אחרי פרק זמן ממושך, כשכבר רגילים למטפל. אבל אם הטיפול לא מועיל בכלל - וזה דבר שכדאי לבדוק בתוך הטיפול, לפני שעוזבים - אז צריך לאזור אומץ ולדעת לעזוב. ס.מ.

09/11/2005 | 22:54 | מאת: דנה

מצטרפת לתגובות שנאמרו כאן במיוחד לזו של ים. אני מניחה שתלות היא דבר בעייתי אך תלות נוצרת בכל כך הרבה מצבים בחיים שלנו. השאלה אני מניחה, היא מה האופציה האחרת... האם עדיפה התלות במטפל אשר כפי שאמר ים 3 אמורה לעבור אם הטיפול אכן עובד, או המשך חיים לא תקינים הנושאים את אותם דברים אשר בגינם הגיע המטופל למסגרת הטיפולית.

09/11/2005 | 23:18 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום למבולבל לגמרי :-) התשובות שנתנו לך ידיד?י כאן, ממצות את הרעיון כולו. אדם מגיע לטיפול מתוך בחירה, לרוב בשל תחושות מצוקה או סבל, המגבילות באופן זה או אחר את תפקודו. כאשר הוא נכנס לתהליך הטיפולי, הוא בהחלט מקבל על עצמו את חוקי המשחק המקובלים, המכתיבים מידה של מחוייבות ליום, שעה ומקום, ולהסכם (חוזה טיפולי) כפי שמנוסח בראשית הקשר. הוא רשאי לעזוב בכל רגע שיבחר, ואיש לא יזמין משטרה... תלות במטפל אינה חלק מהחוקים, ואפשר לראות בה יותר "תופעת לוואי" שאינה בהכרח מזיקה (ואיני מתכוונת לכיסו של המטפל דווקא). מטפל הגון יכול לרתום את התלות בו לטובת המטופל, ולסייע לו בתהליך ההיפרדות (עוד לפני הפרידה) בזמן ובקצב הנכון. תלות כפייתית היא סכנה פוטנציאלית מול כל דבר מיטיב: אנחנו יכולים לפתח תלות בספרית שלנו, בעוזרת הבית, בסיגריות ובאהבת חיינו. ובכל זאת, מרבית בני האדם לוקחים את הסיכון... ליל מנוחה ולהתראות בשבוע הבא ליאת

10/11/2005 | 01:12 | מאת: מ.ל

סה"כ הבאתי קטע מפורום שמבלבל אותי והיתה חסרה לי מאוד שם התשובה... בהחלט מסכים עם הדברים שכתבתם ועכשיו כבר הרבה פחות מבולבל ... אגב זכיתי במטפל מלאך שה"תלות" שלי בו היא במקום להיות תלוי... אז תודה לכל מי שעזר וכתב תשובות חכמות ונבונות לילה טוב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית