הקלה..

היום זה קרה, אחרי 4 שנים. התמודדתי עם פוביה מסויימת, עם איזשהו פגם. בפעם הקודמת, לפני שנה.. זה נגמר מאוד לא טוב. היום, העולם לא קרס. אני לא מאמין שנלכדתי בסבך מחשבות הלא יעיל הזה במשך כל כך הרבה זמן. איזו החמצה, איזה בזבוז.. אני חושב שאני בדרך לקבל את עצמי. אין 100% מושלם - אין חיה כזאת. לכל אחד, גם לכל "הכוכבים" בטלוויזיה.. יש יתרונות וחסרונות. יש פגמים. המטרה היא לקבל אותם. ומה שהוא "פגם" בעיניי, בעיני אחרים זה יהיה יתרון. אני מרגיש חופש, הקלה עצומה.. אני יודע שאני רק בחצי הדרך.. אבל כל-כך הרבה זמן לא הרגשתי כל כך חופשי. אההההה

כמה נעים לשמוע. למקרא הדברים נזכרתי במשפטו הידוע של גנדי, המנהיג ההודי, שאמר - "החירות היא חסרת ערך, אם אין פרושה גם החירות לטעות". בהצלחה ליאת