בעיה עם ילדי בן ה-13

הילד שלי בן 13 ובזמן האחרון יש בעיות איתו הוא אינו רוצה ללמוד , לא מעניין אותו כלום ניסה לברוח מהבית מספר פעמים אפילו שהוא מקבל הכל ויש לו הכל בבית . הוא אינו מרוצה מהחיים , מאיים על התאבדות , אני בתור אמא כל שבוע בבית הספר עקב תלונות מהמורים על התנהגותו אבל מצד שני הוא תמיד עוזר בבית בכל דבר .ואינני יודעת להסביר לגבי התנהגותו. אודה לכם אם תתנו לי מספר עצות מה עליי לעשות בנושא זה ? איך אפתור את הבעיה הזו עם ילד עם ראש אך בלי רצון ללמוד?

היי אורלי, את כותבת שיש לילד הכל ובכל זאת נשמע מדברייך שהילד צועק לעזרה כל הזמן. מצד אחד את מודעת לכך שישנה בעיה ועל כן פנית לפורום ומצד שני נראה שאולי אינך באמת רוצה לראות את הבעיה שכן את מציינת שלא חסר לילד דבר. משורותייך אני למדה שהילד נמצא במצוקה כל שהיא וההתנהגות שלו היא הדרך שלו לבקש עזרה ולהתריע על המקום שבו הוא נמצא. ילד שיש לו הכל לא מאיים בהתאבדויות ולא מנסה לברוח מהבית. ייתכן שלא חסר לו דבר חומרי אך משהו בתחום הרגשי חסר לו. נשמע כאלו מדובר בילד שזקוק ליותר חום וקירבה ריגשית. כל ילד הוא שונה ולכל ילד יש צרכים משלו, לכן יתכן כי החום והאהבה שאת מעניקה לילד אחד לא בהכרח מספיקים לילד אחר. בנוסף הייתי בודקת האם הילד עבר טראומה מסויימת ובחר לא לשתף אותך בה. כך או כך נשמע שהילד זקוק לעזרה ובהחלט הייתי ממליצה לפנות לטיפול ריגשי שיעזור לך להבין אותו, ולו להשתקם. בהצלחה.

אורלי יקרה, גם אני, כמו דנה, מתרשמת שיש כאן בעיה שמצריכה התערבות של איש מקצוע. אני פחות מודאגת מבעיות הלימודים שלו (הוא נכנס לגיל ההתבגרות, ובגיל זה יש לעיתים קרובות ירידה בתפקוד הלימודי). מה שמדאיג יותר הוא המצוקה הרגשית (אולי דיכאון?) הרצון לברוח מהבית ואולי גם לפגוע בעצמו. אני שמה לב לכך שאת שמה במוקד דווקא את ביה"ס, ואולי זה מה שקורה לך גם מול בנך. אולי את מעדיפה להתעלם מהקושי הרגשי ולהתחבר לקשיים היותר נורמטיביים. יש בזה כדי להעצים את תחושות הבדידות שלו ואת הדיכאון. אני מציעה לפנות לגורם פסיכולוגי מקצועי, בתוך או מחוץ לביה"ס, על מנת להעריך את מצבו הנפשי של בנך ולפעול מיד כדי לעזור לו. בינתיים, מומלץ להימנע מהאשמות ותוכחות, ולגייס את מלוא התמיכה לה הוא זקוק. בברכה ליאת