תודה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/11/2005 | 23:05 | מאת: אהובה

תודה על התשובה. הקשר הלך ונבנה, והוא הפך בהדרגה להיות האדם הכי חשוב בחיי. אני מניחה שזה מהמקום שהוא שם בשבילי עד הסוף (בפגישות שלנו) כמו שאף אחד אחר לא. ברור שאני שם בטיפול בגלל המצוקות שלי, ואני רואה בו את ה"מושיע", הקשר בינינו טוב מההתחלה, אבל היום המצב הוא שהוא מכיר אותי הכי טוב, ולמד "לקרוא" אותי הכי טוב. זה כאילו שהוא הכי מתאים לי כרגע לקשר זוגי... אני מאמינה לך שזה עובר, וחייכתי כשקראתי את ההמלצה ליהנות מההתאהבות של בת ה 14, אבל אני יודעת שזאת אהבה שלא תתממש, וזה קשה וכואב. אני סובלת באמת. אהבתי גם את ההסבר לגבי זה שהוא שומר עלי, אבל הפנטזיה היא שהוא לא.....שיתאהב בי גם. אולי הפתרון הוא להתנתק? אוף תודה (מתה להיות) אהובה

04/11/2005 | 23:07 | מאת: אהובה

במקום להמשיך את השרשור הקודם... אמרתי לכם שאני מאוהבת...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית