מה קורה אם לא התאהבתי במטפל?

אני רואה כאן הודעות על התאהבות במטפל. אני לא התאהבתי במטפל שלי. אני אצלו כשלוש שנים. מה זה אומר על הטיפול ? תודה.

האם לפחות יש ביניכם כימיה כלשהיא,כוונתי היא: האם את מסתדרת איתו ומרגישה נוח איתו,או שאינך סובלת אותו ובכל-זאת ממשיכה להגיע אליו? מצטערת אם שאלתי ישירה ואולי בוטה מידי.

יעל יקרה, זה בסדר גמור לא להתאהב במטפל! אמנם לפעמים זה נראה שנחוץ פורום מיוחד בנושא "אהבה בטיפול" (ואין לי ספק שסדרת הטלוויזיה 'בטיפול' תורמת את תרומתה הנכבדת לכך), אבל אין צורך להסיק שכל תהליך טיפולי מחייב התאהבות. יש אין-ספור דרכים ליצור קשר, יש מגוון "זוגות טיפוליים" שכל אחד מהם יוצר דינמיקה ייחודית משלו, ואפשר בהחלט להגיע לסיומו המוצלח של טיפול מצויין ללא שברון הלב... אגב, זה יכול להיות מעניין להעלות את השאלה הזו בטיפול שלך, ולבדוק כיצד את מבינה את אי-ההתאהבות שלך על רקע נושאים מחייך. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

העדרו לא מעיד על טיב הטיפול , יש טיפולים טובים שזה לא קיים. האבסורד הגדול בזה לדעתי אנישם מגיעים לטיפול בגלל בעיה מסוימת שהייתה להם או להכיר את עצמם טוב יותר, ובמקום זה יש להם "צרות" חדשות , נכון זה לא יתממש וכד' אבל זה מאוד קשה כל התהליך ואין שום הנאה להתאהב כמו נערה בת 14 כשזה ללא תוצאה ממשית (למרבה המזל) אנשים נכנסים לטיפול כדי לפתור בעיות ולא מודעים לקושי של התהליך, חבל שהפסיכולוגים לא מיידעים בפגישות הראשונות את המטופלים כמה התהליך עלול להיות קשה מסיבות שונות.