חלומות מפחידים

במשך תקופה מסוימת, אני לא יודעת ממתי, זה מופיע מידי פעם. יש לי לעיתים חלומות מאוד מפחידים. אני לא חושבת שאי פעם היו לי ממש סיוטים כאלו כמו שמתעוררים מהם בזיעה, אבל התוכן שלהם פשוט מפחיד אותי כי הוא מרגיש מאוד מציאותי. אני חולמת שאבא שלי מת ואני נשארת לבד. כמובן שתמיד אני מספרת לו על כך כי רק ככה זה מרגיע אותי. בהתחלה הייתי אומרת לו "חלמתי עלייך" וכשהוא שואל מה, הייתי אומרת לו מה. עכשיו אני רק אומרת "חלמתי עליך" והוא כבר ישר מבין. אני מנסה להבין למה זה קורה - ואני חושבת שאני יודעת למה. לפני מספר שנים הוא עבר התקף לב בנוסף להיות אדם מבוגר (נולדתי כשהוא היה כבר יחסית מבוגר מאוד לגיל הממוצע שבו מביאים ילדים לעולם...) ופשוט אני כל הזמן חיה באמת בפחד כזה שיקרה לו משהו חס וחלילה. הוא גר כרגע לבד ואין לו בת זוג. אני מנסה למצוא לו מישהי שאולי הם יגורו ביחד, כדי שהמצב יהיה רגוע יותר. לא מזמן היינו ביחד בחו"ל ובאותו שבוע, חלמתי שני חלומות כאלו. בכל חלום כזה, אני מרגישה את העוצמה של הבדידות, איך אני נשארת לבד ואת החיסרון שלו ואת העצבות. כשאני קמה, זה מאוד מעציב אותי. אני יודעת שזה דרכו של עולם, בסוף כולם מתים, אבל כשאני חושבת על זה אני לא יודעת מה אני אעשה אם יקרה משהו, איך אני אחיה לבד ככה. יש לי איזו בעיה להתמודד עם המציאות, אני רוצה לדעת מה אפשר לעשות בנידון. אני לא רוצה לחלום חלומות כאלו יותר.

היי, חלומות אכן יכולים להיות משהו טורד שלווה. אולי ירגיע אותך מעט הרעיון לפיו חלומות מייצגים בדרך כלל משהו עמוק יותר, המסתתר מתחת לתוכן הפשוט והגלוי שלהם. כלומר - החלימה על מותו של אבא אינה מבשרת את מותו, הגם שאת חווה את הסבל הזה שוב ושוב, אלא מסמלת משהו אחר ביחסים שלכם, עליו את מוזמנת לחשוב בעצמך או בעזרת אדם נוסף. רמזת משהו על הפחד שלך להישאר לבד, ודיברת גם על המשאלה למצוא אישה אחרת שתוכל לדאוג לו, במקומך. אלה שני כיוונים שאפשר להמשיך ולפתח, וכך - אולי - להשקיט קצת את לילותייך. טיפול פסיכולוגי הוא מקום נהדר לבירור תכנים עמוקים הקשורים ביחסים עם הורינו, שלא לומר לניתוח חלומות... ליל מנוחה וחלומות פז ליאת

אבל חשבתי שניתוח חלומות שייך למיסטיקה... שמעתי איפהשהוא שחלומות על מוות בד"כ מבשרים דברים טובים. אבל זה עדיין מפחיד, כי לא מדובר בחלום אחד אלא בסדרה של חלומות שונים שבכולם קורה בסופו של דבר אותו דבר. אני מחפשת לו אישה, כן במקומי, אבל לא מישהי שתמלא את מקומי - כבתו. גרתי אצלו תקופה ארוכה, ועכשיו "הגוזל פרח מהקן". אני מניחה שהמחשבה שהוא לבד טורדת את מנוחתי. אבל אני גם כרגע לא יכולה לגור איתו. לא כי רע, היה ממש טוב, אבל פשוט הגיע הזמן להתבגר קצת וללמוד לחיות לבד. לכן אני מחפשת מישהי שגם תהיה לו לבת זוג, שאולי הם יחיו ביחד ועצם העובדה הזו אני מניחה שתגרום לי ליותר נחת ובטח שגם לו ליותר רוגע...